>
מנסרות זוהרות לחדר הילדים DIY

מנסרות זוהרות לחדר הילדים DIY

תמיד כשאני רואה בסרטים כל מיני אורות מנצנצים סופר רומנטיים אני כולי כזה… אוווווו…

ועכשיו כשיש לי בת הסברתי לה שחוויות הילדות שלה מוכרחות לכלול אורות פיות מנצנצים. רציתי להסביר את זה גם לבנים אבל בעלי (צנחן בדימוס) הטיל שלילי חזק על הרעיון של חדר בוורוד עם אורות קסומים. וכך חיכיתי וחיכיתי לרגע הנכון שבו אוכל להציג את הרעיון לילדה-פיה שלי.

למרבה הצער במקום ילדה-פיה נולדה לי ילדה-מכשפה, וכך קרה שכשרכשתי עבורה שרשרת אורות זעירים (!) שעליהם עוד נועצים קריסטלי-פלסטיק מנצנצים (!!) בצורת לבבות (!!!) וכוכבים (!!!!) היא רק סקרה אותם בקרירות והסכימה שאתלה אותם בחדר שלה.

האם היא הדליקה אותם?

לא.

האם היא שמחה בהם?

כלל וכלל לא.

וכך קרה שהשרשרת נפלה, נדחקה למגירה עזובה ונשכחה שם.

עד שיום אחד שכבנו לנו על המיטה שבחדר שלה והתחבקנו לנו (כי בכל זאת, בת זה בת!)… פתאום חשבנו בצוותא שיהיה ממש יפה אם יהיו תלויים קריסטלים מהחלון שיש לה בתקרה.

אבל איפה הקריסטלים? אין בעיה, הילדה היא מחשב דובר ומצאה את שרשרת האורות העזובה והזנוחה בן רגע. חיש מהר אצנו לאבא המהנדס עם הרעיון המעולה שהקריסטלים האלה חייבים להיות תלויים ממש דחוף מחלון הזכוכית שבתקרה.

"ואיך נראה לכן שאני אתלה אותם?"

"סליחה, מי פה אדון מהנדס? אנחנו רק אשת-מהנדס וצאצאית-מהנדס צנועות וחביבות!"

כך שלחנו את אבא המבוייש ישירות לחנות אלקטרו-סליל, מעוז הטסטוסטרון המרכזי בירושלים, קריסטלים בידו ושאלות תם בפיו. הפתרון שחבורת הגברים המסוקסים הגיעו אליו היה – איך לא – פשוט מבריק.

בקריסטלים שלנו הייתה גומחה שבתוכה הדביקו אב ובתו בסופר-גלו חרוז שאליו קשור חוט שקוף. אם אין לכם גומחה יש מצב שתצטרכו להשיג קריסטלים עם חור.

בצד של החלון הדביק אב על סולם עם סופר-גלו את הברזלים הקטנים האלה עם המשולש שיש במאחורה של התמונות. אפשר לרכוש אותם בחנויות תחביב או חומרי בניין.

למשולש נקשר החוט עם הקריסטל.

ועכשיו מפזזות להן בחדר של הילדה, כל יום בשעה 12 בצהריים, שלל קשתות ססגוניות (ועל הדרך מחרפנות את החתולים ואת התוכי)…

את המנסרות ניתן כמובן להתקין על כל חלון שנכנסת לתוכו שמש ישירה, הוא ממש לא חייב להיות על התקרה.

תראו כמה שזה יפה:

הן אפילו יפות בלילה כשחשוך. מן הסתם, בשעות האלה המנסרות לא מפיקות שום אפקטים מיוחדים:

רגע, את מה זה מזכיר לכן?… ברור, איך שכחתן! את מנסרות הזכוכית של פוליאנה – הילדה החיובית שאפילו אנשים שליליים חייבים לאהוב:

… וכרגע החל לתלוש את מנסרות הזכוכית, אחת-אחת, עד כי היו מונחות על המיטה, זו לצד זו, כתריסר מהן.

"ועכשיו, יקירתי, שמא תקחי ותתלי אותן על החוט אשר מתחה נורה לרוחה החלון? אם באמת ובתמים רוצה את לחיות בתוך קשת – מן הסתם, חייבים אנו להתקין לך קשת לחיות בה."

עוד לא תלתה פוליאנה שלוש מהמנסרות על החלון שטוף-השמש, וכבר ראתה מעט מן העתיד להתרחש במהרה … החדר הפך לארץ אגדות – חדר מפואר אך קדורני זה. בכל אשר פנתה פזזו פיסות של אדום וירוק, ארגמן ותפוז, זהוב וכחול. הקירות, הרצפה, הרהיטים ואפילו המיטה, היו לוהטים בשלל צבעים מזהירים.

מתוך פוליאנה, אלינור ה. פורטר. הוצאת ש. זק ושות'

יש עכשיו בחנויות הספרים הוצאה מחודשת, אם אין לכם בבית – רוצו לקנות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.