>
עששיות או לא להיות

עששיות או לא להיות

שלום, קוראים לי ליהי ואני מכורה לעששיות.

הסיפור שלי מתחיל בקניון דירבורן, מישיגן. באותה תקופה החיים שלי היו ריקים ועגומים, וכללו בעיקר משחקי ג'ימבורי, שלג והאכלת ברווזים.

אבל בחנות פוטרי בארן שבקניון ראיתי עששיות מדהימות! קניתי לא פחות משלוש עוד לפני שבעלי הספיק להסביר לי שזה ממש לא סביר למרפסת הקטנטנה שטובעת בשלג… העששיות הזכירו לי אביב, אור שמש וחיים מלאי חברים ושמחה. לבעלי הם הזכירו את חשבון הבנק המרוקן שלנו, אבל זה בגלל שהוא כולה גבר, זה לגמרי מגביל את הבנאדם.

סחבנו את העששיות בארגזים ממישיגן, דרך 4 דירות שונות במנהטן, ועד לירושלים. אחת נשברה, אבל אהבתי אליהן לא פגה.

2949-balcony-מרפסת

כשההורים שלי מצאו באיזה מרתף נשכח עששיות עתיקות הן העבירו אותן, כמובן מאליו, ישירות לידי.

3298-lanterns-lights-עששית-אורות

וכאן נכנסת לתמונה (כרגיל!) פינטרסט.

3297-lanterns-lights-עששית-אורות

Source: http://www.shopterrain.com

וואו!!

שיואו!

חבל"ז בזבז

מייד שלחתי את חמותי לאיקאה חיפה לקנות שרשרת נורות כריסטמס עם מטען סולארי (כן, יש דבר כזה, 60 שקל וזה אצלכן. רק באביב ובקיץ).

3296-lanterns-lights-עששית-אורות

וזהו. אני מקנאה בשכנים שלנו שאנחנו השכנים שלהם והם רואים את החיזיון הזה כל לילה, בחינם!!!!

3299-lanterns-lights-עששית-אורות

איזה יופי, נכון?

אני משאירה אותן דולקות והן זורחות להן מהשקיעה ועד חצות, בערך.

אז קוראים לי ליהי, ואני מכורה לעששיות

זו התמכרות קצת יקרה אבל יש לה הרבה צדדים מוארים

ואתן מוזמנות להצטרף אלי

ולגלות לי את ההתמכרויות ההזויות שלכן

LOGO COLOR JPG 100px

2 תגובות בפוסט זה
  1. דפנה
    on מאי 16th at 9:01 am

    ליהי מתוקה,

    אהבתי כל כך את הכתבה שלך על עששיות. נפלא.

    אני מתה על האתר שלך. עושה לי רק טוב.

    להתראות מתוקה,
    דפנה, חברה של אמא

    הגב
    • Internet Mom
      on מאי 17th at 9:15 am

      תודה רבה דפנה! איזה כייף לשמוע… נתראה בקרוב, נשיקות!

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.