אמא, למה העגלה שלך כל כך גדולה?

אמא, למה העגלה שלך כל כך גדולה?

השבוע עמדתי בתור לקופה בחנות בגדים ולפני, מאחורי, מכל צדדי, הוקפתי בעגלות אימתניות.

תגידו, מתי העגלות הפכו ליאכטות?

מה הקטע, זו בדיחה?

עגלה שהידית שלה מגיעה לסנטר של האמא, רוחבה כאורכה ואורכה כאורך הגלות… ובפנים צף לו תינוק זערורי, רדוף באימת המרחבים של העגלה העצומה שלו.

היה תור ארוך, ועד שהגיע תורי לשלם הגעתי למסקנה שהעגלות האלו משקפות מסר תת הכרתי של ההורה של היום.

זה המסר:

הנה התינוק שלי.

הוא חשוב.

הוא מרכז היקום.

אעשה הכל בשבילו.

כשההורים האלה אומרים שהם יעשו את הכל, הם לגמרי מתכוונים לכך שהם מוכנים לסחוב עגלות במשקל 15 קילו ולדרוס באמצעותן את כפות רגליהן של נשים חפות מפשע.

זוכרות את העגלות של פעם? מטריה מתקפלת ששקלה קילו והתפרקה למגע יד אדם. כשהבן הגדול שלי נולד עדיין דיברו על עגלה קטנה במשקל קל כעל עגלה טובה ואיכותית במיוחד.

אבל 15 שנה מאוחר יותר כבר לא תמצאו בחנויות עגלות קטנות… התחרות למי יש הכי גדולה הפכה לציר המרכזי של הגדרת ההורות המיטבית.

האם לשים את הילד נורא נורא במרכז, לחשוב עליו בטירוף ולגונן עליו בלי סוף מכל אכזבה ותסכול זה אכן הורות מיטבית? בינינו זה נשמע מפגר וזה באמת קצת מפגר.

מצד שני…

אם למשל בן שלי התקבל לתיכון מצוין – שבו הוא יחויב ללמוד המון-המון שעות- האם זה סביר שנמשיך לגור רחוק משם? אולי זה בדיוק מה שישבור אותו? ואם בגלל זה הוא לא יצליח… מה יהיה איתו בשוק העבודה המטורף שיש בחוץ? עד כמה אנחנו אחראים ומחויבים להצלחה שלו בהמשך החיים? כמה רחוק צריך ללכת כדי לוודא שהוא יצליח? שנעבור דירה?

עוד לא גמרתי ללבן את כל הסוגיות האלה כשלפתע הגיע תורי לשלם.

וכששילמתי קלטתי שאני קונה מתנת פיצוי לקטנה על כך שהגדול מקבל הרבה תשומת לב.

אז בואו נפסיק את הדיון הזה, בעצם.

בכל מקרה, אם כבר את כאן, יש לי פוסט ממש פופולארי באתר ששווה לך לבדוק. קוראים לו אז מה העגלה הכי טובה? וכל העגלות שמתוארות בו ממש ממש גדולות.


גלילה לראש העמוד

DIY
משחקים
רעיונות לייף סטייל

הרשמי לניוזלטר

לעדכונים על כל מה שחדש ושווה באתר
וגם...
הנחה על הספר 'זמן משחק'