שלום לך אמא חדשה.

אני רוצה לגלות לך עובדה קטנה ומפתיעה: אמהות הן נורא לא נחמדות.

מצד אחד, לגיטימי: אף אחת לא חתמה על שום חוזה לחביבות הדדית.

מצד שני: מפתיע! מסתבר שלידה זה אירוע מעודד צדקנות, שיפוטיות ועוינות.

ובמילים אחרות: זה לא את, זה הן. את מהממת, מקסימה ואמא מעולה.

קבלי שי מאמא וותיקה שראתה הכל: קטלוג סוגי האמהות שכדאי לך להימנע מהן, ממש מההתחלה.

האמא המקצועית

האמא המקצועית באמת מאד עסוקה. באמריקה, למשל, היא משקיעה המון שעות ב-PTA (שזה מין ועד הורים). היא ואמהות ה-PTA האחרות נוהגות לשבת יחד בשעת האיסוף ולבחון בעין ביקורתית את האמהות העצלניות שלא אפו קאפקייקס למכירת גיוס הכספים האחרונה. או שכן אפו… אבל לא עיטרו. או – גרוע מכל! אמהות בזויות שהלכו וקנו את הקאפקייקס. מעבר לכך האמא המקצועית מושקעת כולה בשיפור השכונה ואיכות החיים של ילדינו. כל קלקול בכל רמזור זוכה להתייחסות אישית שלה, הכל מנוהל בסמארטפון ולכל שאלה תשובה. את מעריצה את האמא המקצועית ומפחדת ממנה בו זמנית.

האמא העסוקה

האמא העסוקה היא אישה קפוצה. השפתיים שלה קפוצות. הטוסיק שלה קפוץ. סגנון הדיבור שלה קפוץ. כל-כולה משדרת לך: דברי צפוף. כשאת מתקשרת לאמא העסוקה לקבוע פליי-דייט היא פותחת יומן ומאתרת חלון ביום ו', שעה שתיים, בעוד שלושה שבועות. פשוט תסכימי. זה מה שתקבלי.

האמא הביצ'ית

האמא הביצ'ית משתדלת להיות אדיבה, אבל היא לא באמת סובלת את כל הקטע של אינטראקציה עם אמהות פשוטות ומעייפות. איחרת? לא יהיה עוד פליידייט. התקשרת בשעה לא נוחה? היא לעולם לא תענה לך שוב. ביקשת טובה? הצחקת אותה, זה כל כך לא עומד לקרות. לא תהיה לך שום הזדמנות לנקמה כי אין לה שום עניין בך. מבחינתה את חלקיק אקראי שמרחף בחלל ורק מזלה הרע גרם לכך שהיא נאלצת להתייחס לעצם קיומך.

האמא הדורסנית

קשה לתת סימנים באמא הדורסנית, אבל את תזהי אותה אחרי שהיא תדרוך למישהו על הראש. דוגמה: בחג המולד היה להורים של לנה רעיון: לנה תביא מתנות קטנות ועץ חג סמלי כדי לשתף את חבריה הקטנים בשמחת החג. כמה אמהות ישראליות דאגו להשיג מכתב מהמנהלת: "הגן מציין חגים אזרחיים בלבד, ואין בו מקום לחגיגות דתיות". לכאורה, לגיטימי לגמרי. הדורסנות צפה כשהאמהות הישראליות הגיעו לביקור, ומה בסלן? סופגניות, סביבונים ושלל חנוכיות. עד עצם היום הזה הן פשוט לא מבינות מה הבעיה (ולמה לנה עברה גן).

האמא שרק-לה-יש-ילדים

מסיבת סוף שנה וכל הילדים וההורים נרגשים ומאושרים. על מפתן דלת הגן שרוע על בטנו ג'ונתן בן השנתיים בהתקף זעם וצרחות מהגיהנום. הוא האח הקטן של איזבל – כלומר, הוא אפילו לא שייך לגן! והוא צורח. לא רחוק ממנו עומדת אמא-של-ג'ונתן, פניה אטומות: בדיוק היום, ממש עכשיו, היא תלמד את הילד שטנטרומים לא משתלמים. הסצנה תיגמר רק אחרי שחצי מילדי הגן יתחילו לבכות והמנהלת תגרור את ג'ונתן לחדר אחר. אמא-של-ג'ונתן לגמרי עומדת לשלוח מכתב תלונה לחבר המנהלים, העתק לעירייה.

האמא הבריאותנית

האמא הבריאותנית מלווה את כל הטיולים, הגיחות, ימי החג וימי ההולדת. זה לא שהיא פוחדת מפדופילים או מתאונות אקראיות. יש לה דאגה חמורה בהרבה: שהילדה תניח את ידה על פחמימות פשוטות. בת שלה תעביר את שנות הגן בחגיגה של תמרים ואגוזים, והאמא הבריאותנית תעביר אותן במלחמות על תזונה אורגנית נטולת מוצרים מן החי לכלל ילדי הגן. היא אולי צודקת, אבל היא ממש לא חכמה: כל ההורים בגן עומדים לשנוא אותה ולהציף את הגן בממתקים, בזמן שהילדה שלה מבשלת הפרעת אכילה מהגיהנום.

האמהות שפותחות לך ועדת קבלה

הזן השנוא ביותר. נשים של ועדת קבלה לא מקבלות בנות חדשות לחבורה הפרטית שלהן. הן לא מקבלות אותן בהגדרה, מתוך עיקרון. הן מתאגדות לחבורה (במלעיל), ולחבורה תיכנס רק מי שכבר ת'כלס… לא צריכה אותן. את מכירה בנות כאלה עוד מכיתה א': הן מתעלמות ממך כמיטב יכולתן, עונות בנימוס קפוא, לא יוצרות קשר עין. כל אחת מהן רדופה בפחד המכלה שאת תידבקי אליה ותביאי לגירושה מהחבורה היוקרתית. את עוד תקבלי הזמנה להצטרף למסדר הקדוש, אבל עד אז כבר תמצאי חברות נחמדות וטובות הרבה יותר.

האמא המקופחת

אולי בעלה רשע. אולי היא חד-הורית. אולי סתם קשה לה. את מזהה אותה חיש קל בקבוצת הווטסאפ, כי היא כל הזמן מבקשת דברים: מישהו יכול להקפיץ את עידו? מישהו יכול להחזיר אותו? מי מלווה את הטיול וישים עין על עידו שלי? לבך היהודי והחם מתרחב: הנה, אני לא אהיה כמו האמהות הרעות מכל הסעיפים הקודמים. אני אעזור ואהיה נחמדה ואתמוך! זה עובד מעולה, אתן ממש מתיידדות ואת יוצאת מהעור, לא מתחשבנת, מסנג'רת את הבעל להסעות ומארחת בלי סוף. זה מחזיק עד היום שבו תעזי לבקש משהו בתמורה ותיחשפי לכל המרירות האנושית של היקום: כאילו, לא מספיק שיש לך בעל, ובית נחמד, ושאת עצלנית ובטלנית – את עוד מבקשת טובה ממנה, האומללה באדם? זה הרגע שבו את מגלה שאת בעצם לא עד כדי כך טובה וחביבה כמו שחשבת ומפסיקה לעזור לאמהות מקופחות באשר הנן.

המאמאטרולית

אמהות טרוליות מתקיימות רק במרחב הוירטואלי, וזה בגלל שאלוהים הוא רחום וחנון וחסך מאתנו את הצורך להתמודד איתן בחיים האמיתיים. אני מדברת על האמהות שמאבדות צלם אנוש על המקלדת ומשתלחות א-לה דונלד טראמפ בכל מי שאי פעם העזה להרגיז אותן (כלומר, קמה בבוקר ונשמה). הן ישקיעו אנרגיה מסחררת בעלבונות אגדיים, ועד שתביני עם מה את מתמודדת את עלולה להיסחף לדיון עוין ולעשות לה את היום. אל תריבי איתה! היא תמיד תנצח ואת תעבירי את שארית חייך בניסוח תשובות מחץ דמיוניות.

האמא ההזויה

מרוב נוירוטיות היא חייבת לכתוב כמה פעמים ביום בקבוצת הוואטסאפ של ההורים. מרוב חרדתיות היא מתקשרת שלוש פעמים כדי לברר פרטים מדויקים על הרכב והוותק שלך כנהגת לפני שאת אוספת את הילד. מרוב אובססיביות היא ממציאה סיפורים מסובכים על קונספירציות דמיוניות נגד הילד שלה. אם תנסי לדבר איתה בעדינות היא תצא מהכלים ותאבד את זה לגמרי. אם תתעלמי ממנה תרגישי נורא ואיום. אין איך לצאת טוב עם האמא ההזויה, פשוט תחכי עד שהיסודי ייגמר.

שתפי את הפוסט

באותו נושא

דילוג לתוכן