כל אמא טובה היא קצת רופאה, קצת אחות והרבה מטפלת. אנחנו מתחילות בלי לדעת כלום, ואז אחרי כך וכך שנים פתאום יש לנו תשובה לכל שאלה הזויה. אני זוכרת כחוויה מעצבת את הרגע שבו בחור צעיר וחסון דרש שאני אבדוק לו את הפריחה שיש לו על הבטן. אחרי שגמרתי להיעלב מזה שהוא הראה לי את הבטן שלו בלי התראה, קלטתי פתאום שבעצם יש לי לא מעט רעיונות על מה זה יכול להיות ואיך לטפל.
באתר הזה יש הרבה פוסטים על תרופות סבתא (ראי סליידר למעלה), אבל מה עם הרעיונות השווים שאינם נופלים תחת מכאוב ספציפי? בשבילם כתבתי את הפוסט הזה.
אמא תמיד יודעת
זו לא תרופת סבתא, אבל בעיני זה משהו שממש חשוב להדגיש: כל רופאי הילדים שפגשתי באמריקה הקפידו להגיד:
אם את מודאגת – גם אני מודאג.
כן, גם אם את אמא חדשה. אם הרופא מזלזל בך או גורם לך להרגיש טיפשה – החליפי את הרופא ותמשיכי לסמוך על עצמך. בהתחלה תדאגי יותר מדי, בסוף תהיי שאנטי יותר מדי. זו דרכו של עולם.
זה גם המקום לציין שלפעמים ילדים עושים דרמה סתם. כולנו לומדות בדרך הקשה איך לזהות את ילד הסנדוויץ' שסתם חיפש תשומי או את השלב שבו הילדים גילו שיש בעולם מוות והם בטוחים שכאב הראש ישלח אותם לגן עדן. אז קרוב לוודאי שיהיו לך כמה הקפצות שווא מפדחות, וגם זה לא סוף העולם. better safe than sorry.
מצבים שדורשים טיפול רפואי מיידי
אז אנחנו סומכות על האינסטינקט האמהי, אבל אנחנו גם לומדות ומכירות את רשימת המקרים שבהם את רוצה לראות רופא!
חום אצל תינוק מתחת לגיל חודשיים. כל חום.
חום מעל 41 מעלות זה מצב מסוכן שדורש טיפול בכל גיל.
פריחה שמלווה בחום ואינה נעלמת כשלוחצים על העור. אני תמיד לוחצת על פריחות ולא יודעת מה בדיוק אמורים לראות, אבל אולי במצב של אזעקת אמת המצב ברור יותר.
התייבשות – למדו לזהות סימני התייבשות אצל ילדים ותינוקות.
פרכוסים – לא נראה לי שיש אמהות שיישבו להן בנחת בזמן שהילד מפרכס, אבל אם איכשהו פספסת את המזכר – זה רגע שבו כדאי לגשת למיון.
טשטוש ונמנום – אם הילד נראה לך ירוד, ישנוני או חלש באופן קיצוני כדאי לפנות לעזרה דחופה גם במצב שאין כאבים מוגדרים.
כאבים חזקים – בבטן, באשך, בחזה, בראש, בבטן התחתונה אצל ילדות: כאב חזק מאד שלא מושפע ממשככי כאבים ושהילד מגיב אליו בעוצמה שווה בדיקה.
חבלה ביד או ברגל – אם הילד לא יכול להזיז חלקים מהגוף זה סימן שאת רוצה לראות רופא.
אובדן הכרה – גם אם הילד התעורר וקפץ חזרה לענייניו, כל אובדן הכרה מצדיק ביקור דחוף אצל רופא. אם הילד נשאר מטושטש או לא מתעורר – זה כבר עניין לאמבולנס.
נפילה – אם התינוק נפל מגובה של מעל חצי מטר פני לבדיקה רפואית.
אלרגיה – ילדים נוטים לפרוח בלי שום סיבה וטעם, אבל האלרגיה שצריכה להדאיג אותך היא כזו שיש בה קשיי נשימה. פריחה מהירה או שפתיים נפוחות – לרופא. תחושת חנק – למיון.
דימום שלא נפסק – כאילו, זה לא משהו שפשוט חיים איתו.
חתכים פעורים – יום בהיר אחד הילד יפתיע אותך עם חתך פעור ומבעית למראה. החתכים המגעילים האלה נוטים להתאחות בצורה מכוערת – אז למרות שאין סכנת חיים כדאי לתת לרופא להחליט אם הפצע דורש טיפול כמו תפרים או הדבקה.
פגיעה מבעל חיים – אם נשיכה של בעל חיים חדרה את העור, אם כווית המדוזה ממש חמורה, אם נחש הכיש את הילד – תראו רופאה, דחוף.
העלאת חום
לבן הגדול שלי היה תחביב קסום: הוא נהג להעלות חום לארבעים מעלות, סתם ככה, בכל מחלה קטנה. והיה עוד שי צנוע שהוא העניק לאמא צעירה והיסטרית: תרופות לא כל כך השפיעו על החום הזה. פעם מותר להיכנס להיסטריה, אבל אנחנו צריכות להיות קוליות כי "חום זה טוב! זה אומר שהגוף נאבק במחלה!"
אז נכון, אם החום אינו גבוה והילד במצב רוח טוב אין סיבה להילחץ. אבל אם החום עולה ועולה ומשככי החום לא מורידים אותו, נלחצים אם רוצים או לא רוצים.
תרופות להורדת חום
עם הילד הפרטי ומעלה החום שלי המליצו לי לתת לסירוגין אקמול ואדוויל. ממש כמו שהרופא מסביר בכתבה שבקישור:
אקמול אפשר לתת לתינוק מלידה, אדוויל או נורופן אפשר לתת מגיל שלושה חודשים. עם זאת, שילוב של השניים מומלץ רק במקרים בהם אחד מהם לא עוזר. לדוגמה, אם נותנים אקמול כשיש חום 40 מעלות, ואחרי שעתיים החום נותר 39.6 מעלות, אפשר לנסות גם את הנורופן
במקום אחר ראיתי המלצה לתת תרופה בכל פעם שהחום עולה מעל 38.5.
אזהרה חשובה: לתינוקות צריך לתת תרופות ממשפחת הפרצטמול (הרכיב הפעיל הנמצא בטיפטיפות "נובימול" ו"אקמולי"). תרופות ממשפחת האיבופרופן ("נורופן" ו"אדויל".) אינן מומלצות עד גיל חצי שנה.
תרופות סבתא למצבי חום
אמבטיה חמימה – כשהילדים חולים ומעוכים מעט אני מכניסה אותם לאמבטיה עם מים נעימים וזה עושה פלאים – בעיקר במצבים שיש חום. אפשר גם כמה פעמים ביום, ותודה לדודה שלי על העצה הטובה הזו.
קומפרסים קרירים כמו מגבת טבולה במים על המצח יכולים להקל – אבל אסור לעשות אמבטיות קרות שיכולות להכניס את הגוף לשוק.
אפשר להכין קומפרסים של חומץ טבעי (חומץ תפוחים למשל) ולשים על השוקיים כשיטה להורדת חום. בפינטרסט ראיתי המלצה פשוט לטבול גרביים בחומץ וללבוש, לעטוף את הרגליים במגבת ולהמתין שיתייבש.
הקלסיקות הגדולות
סבתות בעולם כולו, ובמיוחד סבתות יהודיות, מכירות את רשימת הלהיטים הבאה – שתמיד מרגיעה את החולה, את אמא של החולה (ולפעמים גם את המחלה או הכאב).
תלבשי סוודר!
גם מחקרים מודרניים מצאו שהסבתות צדקו בעניין הזה: לבוש חם ומניעות צניחה פתאומית בטמפרטורת הגוף מקטינים את הסיכוי לחלות. זה נכון במיוחד לגבי תינוקות רכים שזקוקים לכובע על הראש בשבועות הראשונים.
הפניצילין היהודי
בבית של יהודים מחלה לא עוברת אם אין על הגז מרק עוף.
לשתות הרבה
מה הרופאים תמיד אומרים, כשאתם ממש עומדים לצאת מהקליניקה? אל תשכחו לשתות המון!
זה הרגע שבו הילדה החולה פוצחת במרד נעורים ומסרבת לשתות. לא נעים לריב עם ילדה חולה, אז בזמן מחלה לא בוחלים באמצעים ובתכסיסים. הכל הולך: משקאות ממותקים, קרטיבים, קוקה קולה… אם אמרו לך לתת לילדים מלחים מאוזנת (כמו הידראן) סביר שהם ישנאו את הטעם. נסי לערבב את זה במשקה אהוב.
שלבי גם מאכלים עתירי נוזלים כמו שייקים, מיצי פירות, ג'לי.
קומפרסים
כואבת הבטן? שימי בקבוק חם! קבלת מכה? שימי קרח!
קומפרסים הם קלסיקה מרגיעה, שיש לה גם אפקט פסיכולוגי על ילדים ואמהות. בנוסף לבקבוק החם המוכר לכולנו (שיש לו הרבה תחליפים נחמדים), יש גם את ה-Boo Boo Buddy שגילינו בארצות הברית. מדובר בפדים מוקפאים קטנים וגמישים שמרגישים הרבה יותר טוב מסתם קרח או שקית סנפרוסט. בכל פעם ששלפנו את השקיות מהמקפיא – הצורה החמודה והשם המצחיק השכיחו את הכאב.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
ציוד שצריך בבית
זוכרת כשהיית רווקה ולא היה לך בבית אפילו אקמול? הימים האלה נגמרו ולא ישובו עוד. בשנים הקרוובות הילדים יחלו כל דקה, ואחר כך תתקרבי לגיל 50 ותצטרכי לקחת מיליוני תרופות סתם בשביל לא למות.
בקיצור, התקיני ארון תרופות במקום זמין ומואר היטב ושימי בו:
- מדחום
- כוסיות או מזרק למדידת כמויות
- צמר גפן או בד גזה לדימומים מהאף
- בקבוק חם
- פלסטרים בשפע
- פולידין
- פדים של גאזה סטרילית
- אלכוהול רפואי
- תרופות לשיכוך כאבים והורדת חום
- סירופ או סוכריות לשיעול
- משחה כמו פניסטיל למריחה על עקיצות
- אם הילדים נוטים לפריחות – תרופה קלה לאלרגיות
ועוד רעיונות מגניבים
עם כל הכבוד לסבתות, יש גם את אמהות הרשת שמציעות רעיונות רעננים יותר ומוכרים פחות. קבלו מדגם:
שטיפת ידיים
זה אולי יישמע לך מצחיק, אבל הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות כדי להגן על ילדייך מכאב ומחלות הוא ללמד אותם איך לשטוף ידיים בצורה קבועה ונכונה.
התמונה היא של רעיון חמוד לשיעור בשטיפת ידיים: תנו לילדים למרוח קרם ידיים ואז למלא את הידיים בנצנצים. בהינתן הרבה ילדים אפשר לתת לכל ילד נצנצים בצבע אחר ולראות איך הם מתערבבים. עכשיו שילחצו ידיים, ייתנו כמה כיפים, יחזיקו חפצים ויעבירו בניהם. זו הדגמה יפה שמראה איך החיידקים עוברים מיד ליד. בשלב הבא אפשר לנסות לנגב את הידיים עם מגבות נייר… ירד? לא ממש. בסוף המשחק צריך לשטוף ידיים עד שכל הנצנצים יורדים – זו הדגמה של חשיבות שטיפת ידיים ארוכה ויסודית.
בו בו באדי תוצרת בית
אם נדלקת על רעיון שקית הקרח אבל אין לך כוח לצאת למסע קניות, אשר להכין שקית כזו בבית די בקלות.
בתוך שקית פס סגור חזקה ערבבי אלכוהול 70% עם מים. רבע מהכמות צריכה להיות אלכוהול ו 3/4 מים. זה יישאר רך יחסית בזכות האלכוהול ותמיד אפשר לעטוף במגבת ולהניח על המקום הכואב. קצת צבע מאכל ומדבקות ייתנו לו אפקט מנחם במיוחד.
שומרים בפריזר לרגע הבו-בו הבא.
תרופת סבתא לדימום מהאף
פלפל קאיין! מושיבים את הילד ישר ולוחצים על האף מספר דקות לעצירת הדימום. אחרי שהדימום נרגע טובלים מקלון אוזניים לח בתבלין ומספיגים בעדינות בתוך הנחיר המדמם. מדובר באבקה אדומה שאפשר למצוא בקלות בחנויות התבלינים. היזהרו ממגע עם העיניים – היא חריפה מאד.
חרדה
תנו לילד לנשוף בועות סבון. הנשיפה האיטית מקלה על הסימפטומים.
שמן אורגנו
תרופת פלאים שעוזרת ל: צינון (לשאוף אדי מים רותחים שיש בהם כמה טיפות), כאבי בטן (לבלוע מעט אחרי הארוחה), כאבי מפרקים (לעשות עיסוי) ואפילו כדאי למרוח אותו ישירות על פצעי אקנה! להשיג בחנויות הטבע.
איך נותנים תרופה לתינוק?
לפני הרבה הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה, חיה אמא. לא ננקוב בשמה. יום אחד לבן השלוש שלה היה חום, וכשהיא מדדה לו חום היא גילתה שהמדחום מדבר על 41 מעלות צלזיוס. האמא התיאורטית הזו לא נלחצה בכלל… ממש לא! לא תאמינו באיזה קור רוח ומקצוענות היא הגיבה כשהילד סירב לקחת את התרופה להורדת החום.
היא לא צעקה עליו… היא לא ניערה אותו… היא בכלל בכלל לא התחרפנה.
ואולי כן?
לא בא לי לגלות.
בכל מקרה, למען כל האמהות הנלחצות באשר הינן – הנה קצת מידע על ילדים שמתקשים לקחת תרופה:
בת שלי מקיאה בקלות, ולימדו אותי במרפאה להשתמש במזרק לתוך הלחי, כך שהתרופה לא תיגע בלשון והיא לא תרגיש את הטעם.
אם הילד מקיא את התרופה תוך עשרים דקות ממועד לקיחתה כדאי להתייעץ עם רופא לגבי האפשרות של נטילה חוזרת כי סביר שהיא לא נספגה.
רעיון נחמד שראיתי הוא לנסות לתת לילד משהו קר מאד לפני נטילת התרופה כדי להקהות את בלוטות הטעם.
כדאי לתת את התרופה לתינוק כשהוא רעב.
פעוטות אפשר לפתות באמצעות משחק – "תני את התרופה לבובה"… "ועכשיו אני אתן לך".
שיטת הפלא לילדים שכבר מבינים עניין: הציעי שוחד!
אם מערבבים תרופה בנוזל כמו חלב אסור שהנוזל יהיה חם מאד, יש לוודא שהתינוק נוטל את מלוא הכמות ורצוי להתייעץ מראש עם הרוקח או הרופא.
הנה רעיון מאד מוצלח שיעזור לך לזכור אם נתת לילד את כל הפעמים של התרופה:
הרבה בריאות,
ויש לי גם לוח פינטרסט שכולו קודש לתרופות סבתא