צובעים ומחדשים רהיטים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

כמה התרגשתי כשגיליתי את איקאה! רק עברנו למישיגן והיינו צריכים לרהט בית שלם. בקטלוג של איקאה מצאתי את כל הרהיטים שאפשר לחשוב עליהם ועשיתי הזמנה טלפונית ענקית בסכום שנראה לי פשוט מצחיק… והכל יפה, מעוצב, חדש! באותם ימים רחוקים הרהיטים שלהם נראו לי סופר מקוריים ומיוחדים.

כמה התעלפנו כשביקרנו באיקאה בניו ג'רסי והבנו שהקטלוג זה רק קצה הקרחון… שלא לדבר על הקציצות השוות במזנון!

14 שנה אחרי אני מסתכלת על דירת האיקאה שלנו. אני סופרת: מישיגן, מנהטן, עוד דירה במנהטן ואז עוד 2 דירות במנהטן, דירה אחת בירושלים ובאוגוסט נעבור לבית אמיתי עם מרפסת גדולה. כן, 7 דירות ב14 שנים ובכל דירה השארנו אלפי שקלים לענקית השבדית הזו.

אני חושבת על האריזות. על הסחיבות. על הרהיטים שהתפרקו ועל אלה שהיו סיפור הצלחה. על הרהיטים שמכרנו והרהיטים שמסרנו… ופתאום זה מכה בי: די!

אבל מה החלופה בעצם? באיזשהו שלב קניתי ספה יקרה ואיכותית שנקרעה והתפרקה ממש כמו הספות של איקאה כשההבדל היחיד הוא שהיא עלתה פי שלוש. בבית עם שלושה ילדים ושלושה חתולים חבל על הזמן, פשוט לא שווה להשקיע.

בלי שום קשר ראיתי לא מזמן סט מלכותי של רהיטי עץ למרפסת שעלה הון תועפות. זה נראה יפה בחנות, אבל כששמים אותו במרפסת פתאום היא נראית כמו חדר תצוגה בחנות רהיטים. ממש קשה ליצור סביב סט כזה אווירה של בית.

חשבתי על זה בעודי מתנדנדת על כיסא ההנקה העתיק שלי (זו, אגב, הייתה קנייה מצוינת שנהנינו ממנה בטירוף!)… ומתבוננת על כיסא הנדנדה העתיק עוד יותר שהיה הרהיט הכי ראשון שקנינו בארצות הברית (דווקא לא באיקאה).

ופתאום חשבתי… הלו? הבית הזה מלא רהיטים שווים למדי שנראים רע רק בגלל שהם התיישנו והתקלפו. אולי הפעם במקום להפציץ את איקאה אני אפציץ את הטמבוריה הקרובה?

אני אהיה גם אקולוגית, גם חסכנית וגם אעביר שעות של בילוי יצירתי עם הילדים.

או כמו שהילדים שלי קוראים לזה – עבדות בשירות אמא:

2731-chair-paint-כסא-צביעה

הכל בגלל הבלוג הזה, אני אומרת לכן! מעכברית קניונים אני הופכת לנגרית מסוקסת (שלא יודעת לתקוע מסמר, לאמשנה).

אז בינתיים יש לי כיסא אחד ירקרק.

2732-chair-paint-כסא-צביעה

ואחד אדום ורדרד.

2733-chair-paint-כסא-צביעה

והנה שולחן צהוב שמש שמחכה לשכבה נוספת.

2682-chair-paint-כסא-צביעה

כל הרהיטים האלה ייצרו לי מרפסת עליזה ושמחה.

זה לא שלא נגיע לאיקאה (מתה על איקאה!) אבל אולי נקנה טיפה פחות. ומה שבטוח… הבית החדש שלי לא הולך להיראות כמו חדר תצוגה בחנות!

אולי כמו חדר תצוגה במזבלה?

אולי! מה רע?! גם מחיריה עשו אתר תיירות.

ולפני פרידה, כמה טיפים מניסיוני הדל:

  • כסאות ורהיטים עדינים כדאי לצבוע עם מברשת דקה, אבל שולחן גדול ממש עדיף לצבוע עם מברשת רחבה!
  • ממש כמו עם לק לציפורניים – עדיפות כמה שכבות דקות על שכבה אחת עבה.
  • אל תשכחו לקנות טרפנטין כי תזדקקו לו נואשות כדי להסיר אותו מחלקים שונים ולא צפויים בגוף.
  • גליה (החברה הנגרית) אומרת שמשרים את המברשות בטרפנטין ואז שוטפים עם מים וסבון.
  • כסו את הרצפה בעיתונים! שלא כמו שחשבתי, הצבע לא יורד מהרצפה בניגוב עליז של סמרטוט אלא (למרבה הזוועה) דורש שיפשוף עצבני עם סקוצי'ם וטרפנטין.

2681-chair-paint-כסא-צביעה

****

אם את אוהבת פרויקטים מהסוג הזה תמצאי עוד המון בלוח הפינטרסט שלי.

את כל רעיונות ה-DIY שניסינו בעצמנו אפשר למצוא בפוסט הזה.

שתפי את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

באותו נושא

דילוג לתוכן