שתפי את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

אביזרי נסיכות ללא תפירה

בפוסט הזה תמצאו:

חצאית טוטו (קפצו להוראות)

כתרים מתחרה (קפצו להוראות)

גלימות של פרוזן (קפצו להוראות)

שרביט פרחים וחצאית פרחים (קפצו להוראות)

חצאית טוטו DIY ללא תפירה

טוב! מסתבר שלא צריך לדעת לתפור כדי להכין חצאיות טוטו בשלל גוונים אינסופי! הא!

קודם כל, בואי נסכים שזוהי תלבושת יומיומית ראויה והולמת. הנה הבת שלי, בסתם יום של חול, לבושה לצאת איתי לסיבוב סידורים שגרתי.

179-tutu-חצאית-טוטו

בשביל הפעילות הזה תאלצו לבקר בחנות בדים. באמת, יש חנויות כאלה.

כשהייתי ילדה קטנה ואמא שלי רצתה להלביש אותי בשמלה יפה – היא רכשה בדים ותפרה לי שמלות. כשאני נזכרת בזה אני תמיד מתרעמת על כך שהיא לא לימדה אותי אפילו לתפור כפתור, אבל מצד שני היא כבר נענשה בכך שעד היום כולנו מפציעים בביתה בחיוכים מתחטאים עם כפתור ביד אחת ומכנסיים בשנייה.

צריך:

  • בד טול, אל תשאלו אותי כמה. שני מטר, אולי?
  • סרט גומי כזה מהסוג שיש בתוך הטרנינגים.
  • דבק בדים (אם תרצו להדביק קישוטים נוצצים). יש כזה בחנות הבדים.
  • קישוטים נוצצים –  בכל חנות יצירה וגם בחנויות כמו מקס סטוק תמצאו שקיות קטנות עם קישוטים נוצצים יפיפיים (אבל זה מסוכן לפעוטות! אז נסיכה מתחת גיל 3 תסתפק בחצאית לא מקושטת).
  • מספריים.

אפשר לקנות גלילי טול גזורים מראש ברשת… הם גם באים בכל הצבעים, גם ישדרגו את מראה החצאית וגם יחסכו לך עבודה.

החלק המבאס הוא לגזור מהטול מלבנים. גוזרים מהטול רצועה ברוחב 15 ס”מ בערך.

מעמידים מולכן את הנסיכה – אתן רוצות מלבן שאם מקפלים אותו לשניים הוא יגיע מהמותן של הנסיכה עד קצת אחרי הברך.

גיזרו עוד ועוד מלבנים באותו הגודל (פחות או יותר, אין צורך להיות קדושים). קל יותר לגזור את בד הטול כאשר הוא מקופל. בסוף השתמשנו בערך ב-40 מלבנים כאלה.

עכשיו: את הגומי מודדים סביב המותניים עם קצת רווח כך שגם אחרי ארוחת ערב גדושה הוא עדיין ייסגר.

את חגורת הגומי אפשר להדביק עם דבק בדים. אני לקחתי כאן חוט ומחט ותפרתי במרץ. ברור שאפשר לתפור שם סגירה עם כפתור, אבל הבלוג הזה אינו עוסק במדע בדיוני.

יפה, עכשיו קושרים את הרצועות בזו אחר זו: מקפלים את הרצועה לשניים, משחילים את הלולאה לתוך הגומי ואז משחילים לתוכה את הקצוות ומושכים לקשר:

מתוך simplytodaylife.com

הנסיכה הפרטית שלי שמחה לשמש כסטנד אנושי, אבל אפשר גם למתוח את הגומי על רגליים של שרפרף הפוך, למשל.

כשהרצועות קשורות נורא נורא צפוף מדביקים את הקישוטים. עשיתי את זה בעצמי כי דבק הבדים הזה נראה לי קצת חזק לקטנה. היא בחרה עבורי את הקישוטים.

זהו, זה לקח לנו כשעה וחצי של עבודה מאושרת ומזה יומיים וחצי יש לי בבית נסיכה מרקדת שלובשת חצאית על הטרנינג ומאושרת עד לב השמיים. מחר נצטרך להתמקח על השאלה האם מותר ללכת עם זה לגן, אבל דיה לצרה בשעתה.

כתרים מתחרה

נכון שבשביל החצאיות שלחתי אתכן לחנות בדים? אז נא לקנות שם גם כמה סרטי תחרה.

בשביל כתרי התחרה צריך:

  • סרטי תחרה כמספר הנסיכים והנסיכות המועמדים להכתרה.
  • דבק פלסטי לבן רגיל.
  • בלונים.
  • צבע ספריי מטאלי (מן הסתם אפשר להשתמש גם בצבעים אחרים, אבל זה יהיה הרבה יותר עבודה).
  • סבלנות – צריך לחכות להתייבשויות שונות.

קדימה, בואו נכין כתרים.

גוזרים סרטים כמספר הכתרים הרצויים. מודדים לפי קוטר הראש של הנסיכים, ועוד כמה סנטימטרים לסגירת הכתר.

מערבבים היטב חצי כוס מים פושרים עם חצי כוס דבק פלסטי.

טובלים את הסרטים ומשרים בתערובת כ-10 דקות.

בינתיים מנפחים כמה בלונים בערך בגודל של הראש של הנסיכים והנסיכות.

מוציאים סרט, מנערים היטב ונושפים עליו חזק כך שהדבק לא ימלא את חורי התחרה.

מלפפים סביב הבלון ומניחים את הבלון על כוס לייבוש.

לילה שלם לפחות!

כשהסרטים יבשים לגמרי מפוצצים את הבלון.

לא מתייאשים כשכל העסק מאבד קצת צורה- מכופפים חזרה לעיגול ומדביקים לסגירה (אני השתמשתי בדבק מיוחד לבדים, אבל גם סופר גלו או אפילו מהדק יעשו את העבודה. המוכשרות שבינינו ייקחו חוט ומחט ויסגרו עניין).

התחרה הפכה לנוקשה למדי והכתרים – חזקים ועמידים יותר ממה שציפיתי.

עכשיו מכינים את הספרי לעבודה ומרססים לכתרים את הצורה.

שוב מחכים, מחכים לייבוש. הנסיכה שלי די סבלה מההמתנות.

נפלא למסיבת נסיכות! כתר לכל אורחת, אפשר לרסס בצבעים שונים ואפילו להדביק אבנים נוצצות.

גלימות פרוזן ללא תפירה

ונפתח בקרדיטים: את הרעיון וההוראות לפוסט לקחתי מהגברת הזו, ואין מצב שבעולם שהייתי חושבת על כל זה בעצמי. אז תודה לך בלוגרית אמריקאית חמודה!

נתחיל מרשימת הציוד, שהיא טיפה תובענית מהרגיל:

  • בחנות בדים קנו בד אורגנזה שקוף – זה עולה 10 שקל למטר, ומטר וחצי יספיקו בנדיבות לשתי גלימות.
  • מספריים טובים.
  • לורד סימון בלתי מחיק.
  • דבק חזק- אני השתמשתי בדבק לבדים שאפשר להשיג בחנות הבדים.
  • בערך שש אבנים או משקולות קטנות אחרות.
  • ניירות לגזירת פתיתי שלג – אנחנו קנינו נייר כסוף יפה.
  • נר עם פמוט.
  • קערה גדולה עם מים.
  • קערה די קטנה לסימון פתח הצוואר.

יפה.

עטפו את כתפי הילדה, כדי למדוד בערך את הרוחב הרצוי. בערך 80 סנטימטר הספיקו לילדה שלי.

האורך צריך להיות מהקודקוד עד כפות הרגליים – מטר וקצת במקרה שלנו. זה יצא בדיוק הרוחב של הבד, אז פשוט גזרתי ממנו מלבנים בגודל של מטר וקצת על קצת פחות ממטר. לא צריך לחשוש מהדיוק, זה לא שאנל פה.

שימו לב שהבד נקרע נהדר- מתחילים לחתוך בפס ישר ואז מושכים לקרוע אותו וזה נקרע ממש ישר.

עכשיו החלק היצירתי: מקפלים את הבד לשניים לאורכו. מתקבל מלבן ממש צר וארוך. מסדרים אותו על שולחן גדול עם משקולות כדי שיהיה קל לגזור ולסמן בלי שהוא יזוז.

3206-frozen-cape-diy-פרוזן-גלימה

את הקערה לסימון פתח הצוואר מניחים קרוב לחלק העליון.

3205-frozen-cape-diy-פרוזן-גלימה

עכשיו מציירים, יוצא בערך משהו כזה (נא לסלוח לכשרון הציור הקלוקל שלי).

 3202-frozen-cape-diy-פרוזן-גלימה

עכשיו גוזרים! אל תחששו אם הגזירה שלכם קצת עקומה ועם שוונצים, תיכף נשרוף הכל (נשבעת)!!

הגלימה גזורה ומוכנה, ועכשיו החלק המגניב: אנחנו לא חולמות לתפור (ברררור) ולכן אנחנו מדליקות נר, ושמות קערת מים גדולה ממש קרוב.

בזהירות-בזהירות, תוך הרחקת הילדים, חורכים את קצוות הגלימה סביב סביב. הבד לא נשרף (אם נזהרים), אלא מתגלגל כזה ונאטם. קשה להסביר, פשוט תנסו ותתרגלו על איזו שארית בד, זה מגניב, וזה לא מסריח, ויש לכם קערת מים צמודה למקרה שהאש תתפוס. עשיתי תשע גלימות ולא קרה לי כלום.

3207-frozen-cape-diy-פרוזן-גלימה

עכשיו גוזרים פתיתי שלג מנייר (הוראות תמצאו כאן).

מדביקים את הפתיתים על הגלימות. שימו לב שהדבק עובר את הבד, אז כדאי לעבוד על משטח שלא יקר ללבכם (אנחנו עשינו הכל על הרצפה).

מחכים שהדבק יתייבש ונותנים לאלסה הפרטית שלכם גלימה ונשיקה.

פיית פרחים שלי

באחד הפורימים החלטנו ללכת על פיית פרחים תוצרת בית. בשנים האחרונות אנחנו מנסות לקנות בגדים רגילים שנוכל להמשיך ללבוש אחרי פורים… הפעם קנינו חצאית טול, סוודר לבן והרבה שרשראות פרחים שאותן פירקנו ותפרנו לבגדים.

כשגרנו בניו-יורק הייתה ליד הגן חנות שהציגה בחלון חצאיות טול מהממות שלתוכן נתפרו פרחים… אז גנבתי להם את הרעיון. את השרביט הכנו ממקל עץ שמצאנו בחוץ והענקנו לו צביעה, ציפוי נצנצים והרבה פרחים.

 

שתפי את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

באותו נושא

ים מפלסטלינה

פוסט אורח מקסים וקסום מאת גתית איל, אמנית הפלסטלינה שתעסיק את הילדים שלכם בקיץ הארוך הזה!

קרא עוד »
דילוג לתוכן