רעיונות גומי לום

איך זה עובד, תגידו לי?

איך נקבע המנגנון המסתורי של אופנות הילדים? ביום בהיר אחד את שומעת לראשונה מילה הזויה כגון "זבלונים". זו נשמעת מילה סתמית ולא רלוונטית אבל חודש מאוחר יותר כבר ביקרת בעשרות דוכנים כשאת מתחננת בפני מוכרים שונים שישימו אותך ברשימת ההמתנה הנחשקת וירשו לך לבזבז עשרות שקלים על שקיות צבעוניות שבהן זבלונים קטנים ויקרים להשחית. כל בני הבית עוברים לדבר זבלונית שוטפת: קנית לי זבלונים? שמעת איזה זבלונים יש להלל? ידעת שיש זבלונים בפח זבל משולש!!!???? למה רק לי יש הכי קצת זבלונים???!!!!

עוד חודש חולף עובר לו ואת מוצאת את עצמך מול ערימת זבלונים עצומה ונשכחת על השולחן של הבן האמצעי.

מה קורה עם הזבלונים שלך?

עם מה?

עם הזבלונים הXXXXX (מילה שאינה ראויה לעלות לאוויר האתר) שלך!!!

אה. לא יודע. תני אותם לאחותי הקטנה.

לפחות טירוף הגומי לום נשא בכנפיו מעט מוטוריקה עדינה, מסרים מעניינים על מגדר (מעולם לא נראו ברחובות ישראל בנים רבים יותר עם צמידים צבעוניים יותר), ויחס סביר של עלות תועלת. אז למרות שהאופנה השתנתה, אולי יש לכם בבית איזו ערכה עזובה שאפשר להכניס לפעילות.

במילים אחרות, קבלו לקט רעיונות: