מגדלים תולעי משי

הן חלקלקות ונעימות (או קצת מגעילות, תלוי את מי שואלים).

הן מרתקות.

הן מדגימות לנו מעגל שלם חיים.

הן מכריחות אותנו לזהות עצי תות ולקטוף עלים ברעל.

הילדים קוראים להן תולעי משי, אבל השם התקני הוא זחלי משי.

בקיצור,

אנחנו ממש חייבות לגלות,

איפה משיגים תולעי משי?!

אז ביררתי ומצאתי. במוזיאון האדם והחי ברמת גן. לא הייתי שם אף פעם, אבל זה נשמע מקום נחמד של פעם. שוחחתי עם אישה מקסימה בשם אסתי שנזפה בי מיידית שצריך להגיד זחלים ולא תולעים, ושלחה לי תמורת 25 שקלים – מחיר הוגן – מעטפת ובה ביצי תולעים.

נתחיל בהתחלה: כידוע לכולנו דואר ישראל דומה לצב יותר מאשר לצבי. אז התולעים הגיעו אחרי שהן בקעו… אמא'לה! רצנו בהיסטריה לחפש עצי תות בשכונה, ומצאנו אחד שהעלים שלו הנצו ממש עכשיו… נס!

בפעם הקודמת השלב הזה הפיל אותי כי ציפיתי לראות תולעים. אז זהו, שלא. התולעים נראות יותר כמו פירורים שחורים קטנטנים, וליתר בטחון לתת לביצים עלי תות ממש מהתחלה כדי לא לפספס את רגע הבקיעה.

הכירו את התולעים שלנו בגיל שבוע.

לכל מי שנתקפת געגועים לתולעי משי (צריך לומר זחלי משי!) פשוט תזמינו ביצים. כמובן שתזדקקו גם לעץ תות בסביבה. אל תחמיצו את האביב הזה!

מספר הטלפון של המוזיאון:

03-6315010

לחצי כאן כדי ליצור קשר דרך האתר עצמו

אגב, אם במקרה אתם גרים בארצות הברית אני ממליצה מקרב לב על האתר incectlore.com – אפשר להזמין מהם חרקים אמיתיים!

אנחנו קנינו, למשל: פרפרים שבקעו לפרפרים כתומים מקסימים ואז שחררנו אותם בסנטרל פארק. נמלים חיות לקן נמלים. ג'וקים (לא קניתי!). חיפושיות משה רבנו- שהיו הכי מגניבות. גמל שלמה! שהיה סופר-דופר-מעניין- יצאו אלפים אבל אז אחד מהם אכל את כל האחרים. הייתן צריכות לראות אותי עם בטן של הריון, יחד עם אחי המיואש, מלקטת כנימות בשביל הגמל שלמה. באמצע הסנטרל פארק בין כל מיני נשים מהודרות וגברים בחליפות. בסוף שחררנו את הגמל שלמה באיזו גינה בהארלם כי החלטנו שהוא מספיק קשוח להסתדר עם השכונה.

אם במקרה אתן מכירות מישהו מגניב בארץ שמוכר חרקים, או אפילו רק עוד מקום שמוכר זחלי משי – ספרו לי! אשמח מאד לשתף את המידע.