את הפוסט הזה אני רוצה לפתוח בשתי אמירות חגיגיות:
הראשונה: זה פוסט מספר 18 על ציור בחופש הזה.
השנייה: אני ממש אוהבת את מקס-סטוק! כסוג של עולה חדשה לא הכרתי את הרשת הזו, עד שנכנסתי אליה לא מזמן בטעות ונפלתי שדודה. זה פשוט מקום מגניב… ומהצפיפות שם אני מבינה שממש לא גיליתי את אמריקה. אבל אם במקרה את קלולסית כמוני, הנה רשימת סניפים.
שמתי לב למוטיב חוזר באתר הזה… אני מוצאת פעילות שנראית נפלא בפינטרסט -> אנחנו מנסים אותה בבית -> אנחנו ממש נהנים -> התוצאה שלנו הרבה פחות יפה.
למה בעצם?
אולי הבלוגריות האחרות פשוט מרמות… הן לא משתפות את הילדים ועושות הכל בלילה בשקט עם ידי הזהב שלהן ואז מצלמות את זה עם ציוד הצילום המשוכלל שלהן.
ואולי משפחה שלנו פשוט פחות מוכשרת (בואו נדחה את הטענה הזו על הסף).
ויש מצב שאני צלמת פחות טובה. שזה בסדר מבחינתי כי מה שנכון נכון.
אבל אנחנו כאן בשביל הכיף, לא בשביל יצירות מופת, נכון? ואני תמיד שמה קישור למקור כדי שיהיה לכולנו לאן לשאוף. הנה התמונה שנתנה לי את ההשראה לפעילות הבאה:
בשיטוט האחרון שלי במקס סטוק מצאתי אגרטל זכוכית עגול זול (שכחתי כמה… אבל אני בפירוש זוכרת שהוא היה זול).
ברור שעדיף למחזר צנצנת יפה או בקבוק יפה ריק.
זה מה שצריך לפעילות:
- כלי זכוכית.
- צבעי זכוכית (אנחנו השתמשנו בלחיצים, הצבעים האיכותיים שיש בחנויות יצירה בטח ייתנו תוצאה יפה יותר).
- מקלוני אוזניים.
שפכנו קצת צבעים על יריעות ניילון דביק ואז טבלנו בהם את המקלונים וניקדנו. עשיתי את זה עם הקטנה, שהיא בת ארבע וקצת (היא טוענת שהיא כמעט בת חמש, אבל אני מבקשת שתאמינו לי ולא לה. היא סתם שתלטנית).
הפכנו את האגרטל וניקדנו ברעל. אחרי כמה ימים החלטנו שממש חסרות נקודות אז עשינו הכל שוב.
ממש נהנינו אז לא ניכנס פה לדיון על חשיבותן של המוטוריקה העדינה והיצירתיות.
מכיוון שהילדה פרפקציוניסטית מעט זו גם הזדמנות מעולה לתרגל פשלות – כששתי נקודות מתחברות, כשהצבעים נוזלים… הכל סבבה, לא ביג דיל.
והנה האגרטל הגמור! ביום שישי הקרוב נקנה פרחים ביחד, ובת שלי כבר הכריחה אותי להתחייב שהם יהיו בכלללל הצבעים.
בקישור הזה תמצאו לקט פעילויות ציור ויצירה.
