גלידה בשקית

את המתכון הזה אני מתכננת לנסות כבר המון זמן כי הוא נשמע כזה מגניב!

אחרי שניסינו אני יכולה לגלות לכם שאם אתן מצפות לייצר בתוך שקית גלידה מפונפנת שכל מי שטועם ממנה יתעלף… אז, ממממ… לא ממש.

אבל אם אתן מחפשות פעילות קרירה ומגניבה עם הילדים, שבסופה יש גלידה די רכה אבל ממש נחמדה בטעם חלב-וניל-מתוק כזה- עופו על זה!

ובכן, מה צריך?

קרח (רצוי מאד כתוש בעזרת מעבד מזון חזק או ילדים עם פטיש!)
½ כוס מלח גס.
¼ כוס שמנת מתוקה.
¼ כוס חלב.
כף סוכר.
¼ כפית תמצית וניל.
שקית פס סגור חזקה די קטנה (כמו שקית סנדביץ).
שקית חזקה גדולה יותר.

שמנת, חלב, סוכר ותמצית וניל לתוך השקית הקטנה.

קרח ומלח לתוך השקית הגדולה.

לשים את השקית הקטנה בתוך הגדולה, על הקרח.

להתחיל לשקשק בהתלהבות. שימו לב- אצלנו נהיו קצת חורים בשקית החיצונית וזה קצת טפטף. אז אם השקית שלכם לא מאד חזקה תעשו את זה מעל כיור או משהו.

משך השקשוק: 10 דקות. לא להתעצל! תעשו תורות. אתם יכולים לראות בתמונה השלישית שבן שלי מאד מאד עייף ועושה פרצוף.

ואז… יש לכם גלידה!

הערה: אפשר להשתמש ב1/2 כוס חלב ולוותר על השמנת.

תודו שזה מגניב. אבל איך זה קורה? ברור שלא היה לי מושג אז מצאתי הסבר כאן, ועוד הסבר מפורט בעברית.

מה קורה כשמפזרים מלח על הכביש כשיורד שלג? בישראל אולי התשובה לא ברורה, אבל כל מי שחי במישיגן יענה מייד: השלג נמס. המלח מוריד את נקודת הקיפאון של הקרח… וכך אנחנו מחישים את תהליך ההמסה של הקרח. במקביל, יורדת גם נקודת הקיפאון של תערובת הגלידה ונוצרת תערובת שנקראת תרחיף. תרחיף הוא נוזל בו מרחפים חלקיקים של מוצקים או נוזלים אחרים. כך שהגלידה בשקית אינה קפואה לחלוטין ויש בה גבישי קרח וגבישי שומן.

ורק שתדעו, הגלידה הומצאה ב1846 על ידי גברת נבונה מאד ששמה ננסי ג'ונסון.