לפוסט הזה ניגשתי ללא התלהבות רבה, הוא נשמע קצת סתמי, ונדלקתי עליו רק בגלל התמונות היפות אצל הבלוגרית המעולה artfulparent.com .
מצד שני, בת שלי חופרת לי כל יום: אמא, מתי נעשה פוסט?
באיזשהו שלב הקפאנו בקערות קטנות מים בשביל הפוסט הזה, ובערב בהיר אחד הרגשתי בשלה להתחייבות:
יאללה, בואי נכין פוסט.
ציפינו תבנית בנייר כסף (לא חיוני, אפשר לדלג על השלב הזה. אבל חייבים תבנית די גדולה עם שוליים גבוהים).
שחררנו את קעריות הקרח שלנו.
תצטרכו גם מלח גס וצבעים נוזליים- צבעי מאכל יתאימו בדיוק.
עכשיו מפזרים בשקידה קצת מלח על הקרח. אתם יכולים לראות בתמונה שבת שלי שקדה על העניין ברצינות רבה מאד:
בשלב זה נשפך קצת מלח על הרצפה בסלון אבל יצרנו תת-פוסט ולמדנו לטאטא לתוך היעה.
אחרי שרואים שהמלח אכן ממיס את הקרח במהירות מיוחדת, מטפטפים בזהירות כמה טיפות במיקומים שונים על הקרח ורואים איך המלח ממש קודח מנהרות בתוך הקרח.
וכאן יש לנו תיקון רציני מאד (תודה, אתי!): כאשר שמים מלח במים- הוא נמס. אבל כאשר מניחים מלח על קרח- הקרח מותך. כלומר אנחנו רואים כאן תהליך של התכה, ולא של המסה.
תקשיבו, זה היה להיט! אפילו בן העשר ישב ובהה בפעילות הטקטונית המרתקת על שולחן הסלון. די מהר שטו במים הצבעוניים כמה אנשי לגו, והילדים טעמו את המים, נגעו בכל דבר ובכלל התלהבו.
כשחזרנו מסיבוב בחוץ הקטנה הייתה ממש נרגשת: מעניין מה קרה לקרח בינתיים! (ממש מעניין!)
הגענו וראינו: כל הקרח נמס – (או הותך או איך שלא קוראים לזה).
באופן דומה אפשר 'לצייר' על 'דף' קרח: פשוט שמים במקפיא קופסא שבתחתיתה מים בגובה סנטימטר בערך. עכשיו מפזרים מלח שולחני רגיל ומציירים בעזרת טפטוף צבעים:
בפינת המדען אציין רק שכולנו יודעים לספר בידענות שהמלח סופח את הנוזלים וכך הקרח נמס. כאן מצאתי הסבר מדעי יותר, הכולל הרבה מילים קשות:
"למים נוזליים תכונה הקרויה קבוע דיאלקטרי גבוה, המאפשרת ליונים של המלח נתרן כלורי (יונים חיוביים של נתרן ויונים שליליים של כלור) להיפרד. יונים אלה, בתורם, עוברים מִיוּם (הידרציה), כלומר נקשרים למולקולות מים. תהליך זה משחרר חום המתיך אזורים מיקרוסקופיים של משטח הקרח. באופן זה, כמות גדולה של מלח המפוזרת על פני משטח גדול יכולה להפשיר את הקרח."
צחוק צחוק, הפוסטים האלה מלמדים משהו (לפחות אותי). הבן הגדול שלי מתלבט בימים אלה ממש בין מגמת פיזיקה למגמת כימיה… הוא לומד את שני המקצועות ואמור לקחת החלטה בסוף השליש. הוא מדבר על כך כל הזמן ורוב הדיבורים עוברים לי ליד האוזן, כי אני ממש לא מבינה שום דבר… אבל לפני כמה ימים הוא הזכיר את המילה קולואיד ואני התעוררתי: הי, אני יודעת מה זה! למדנו על כך בפוסט [[מוצק או נוזל?]].
אז נסו את הפעילות הזו, היא שווה וכייפית ואפילו מלמדת!
עוד משחקי מדע תמצאו בפוסט שעשועי מדע מדהימים
