ניו יורק עם ילדים

ניו יורק עם ילדים

7 שנים חיינו במנהטן, וזה לא הולך ברגל! במיוחד אחרי 2 לידות ו-4 מעברי דירה.

כך שלמרות שעבר זמן (10 שנים, למי שחייב לשאול)… אני עדיין מרגישה בעלות על העיר הקטנונת והחמודונת הזו. ומתוקף הבעלות הזו הריני להגיש את סדרת הפוסטים המושלמת והמלאה לביקור בניו יורק עם הילדים!!

סדרת הפוסטים שלפניכם מפרקת את מנהטן באופן די גס כדי שתוכלו לתכנן את הימים (פחות או יותר)… ליד מקומות שאנחנו אוהבים במיוחד סימנתי . מקומות שמתאימים לימי גשם סומנו עם ​וברוח ימים אלה סימנתי מקומות אינסטגרמיים במיוחד ב- 📷.

מידע לשעת חירום

כמה מילים על בטיחות

תחבורה ונסיעות

תכנון הטיול: כל מה ששווה לדעת

אזור 1 – Harlem

אזור 2 – Central Park

אזור 3 – Upper West Side

אזור 4 – Upper East Side

אזור 5 –  Midtown West

אזור 6 – Midtown East

אזור 7 – Downtown West

אזור 7 – Downtown East

אזור 8 -Lower Manhattan 

אזור 9 – יוצאים ממנהטן!

מפה עם כל הנקודות המתוארות בפוסט

מידע לשעת חירום

שלא תצטרכו, אבל כדאי שיהיה עליכם:

חייגו 911

מספר חירום לכל מצוקה: אמבולנס, משטרה, מכבי אש. מספר זה פתוח עבור כולם גם אם אין לכם חבילה אמריקאית על מכשיר הטלפון.

הקונסוליה הישראלית בניו יורק | לאתר האינטרנט

אפשר לשלוח להם הודעה בוואטסאפ ​בקישור הזה.

בדיקת רופא

חפשו בגוגל את המונח “walk in clinic NYC” – יש המון מקומות, חלקם בתוך בתי מרקחת. חשוב לברר מחירים וכיסוי של חברת הביטוח לפני שנכנסים – כל העסק יכול לצאת יקר להבהיל. 

בתי מרקחת

בתי המרקחת האמריקאים מציעים המון תרופות ללא מרשם רופא, גם כאלה שבארץ תתקשו להשיג. בנוסף – הרוקחים מקצועיים מאד ויודעים לתת עצה מבוססת בכל מקרה של ספק. את בתי המרקחת הניו יורקים תמצאו בכל פינת רחוב תחת השמות:

Rite Aid, Duane Read, CVS Pharmacy

כמה מילים על בטיחות

ניו יורק היא אחת הערים העמוסות בעולם, ולא פעם ראיתי שוטרים צועקים על תיירים חולמניים שנושאים עיניים לגורדי השחקים ושוכחים לשים לב לתינוק בעגלה. אפילו הישראלי הכי רגוע צריך להישאר  קצת דרוך במנהטן ולשמור בראש את הידיעה הפשוטה שהוא לא מטייל בפארק הירקון. יש כמה כללים שכל הורה ניו-יורקר מקפיד עליהם ושווה לאמץ במהלך הביקור:

לא להוריד עיניים – הילדים לא אמורים לצאת מטווח הראייה שלכם לרגע: לא לרוץ מעבר לפינה, לא להתחבא מאחורי סלע בפארק. אם הילדה נרדמה בעגלה  – משאירים יד על הידית ולא עוזבים אותה רק לשנייה כשנכנסים למדוד בגד ים.  כנראה שלא יחטוף אותה שום פדופיל, אבל יש סיכוי סביר שאיזו אמא ניו-יורקרית רגוזה תטרח להתקשר ממש מהר למשטרה.

פרטים אישיים – למדו את הילדים לנקוב בשמם המלא ולענות על שאלות פשוטות. אם הם קטנים מדי – אל תתביישו לחבר אליהם פתק עם כל המידע.

קודם הילד – מחזיקים את דלת המעלית, דלת הרכבת, דלת החנות – ודואגים שהילדים יעברו קודם. זה יחסוך מכם את החוויה המפוקפקת של הורה שנשאר על הרציף בעוד שילדו מפליג במהירות האור אל תחנת הרכבת הבאה.

גינות ציבוריות – מכל המתח הזה אפשר להירגע בגני השעשועים המגודרים שנמצאים בכל פינה. גם שם צריך לשמור על הילדים היטב, ולהקפיד לסגור את שער הכניסה. חל איסור מוחלט על שהות של מבוגר בלי ליווי ילדים בתוך גינת שעשועים. אם אתם רואים מבוגר כזה פשוט תלכו לפני שהמשטרה תגיע (כי כל ההורים האחרים כבר התקשרו). 

לא להיות ישראלים – לא רבים או מתווכחים עם שוטרים ודמויות סמכות, באמריקה בכלל ובניו יורק בפרט. אם יש התקהלות ושוטרים נוהרים לשטח פשוט תתחפפו, כי בניו יורק שולפים אקדחים לא רק בסרטים.

לילה בפארק – לא מומלץ להסתובב במנהטן בפארקים ובגנים בשעות החשיכה, במיוחד לא בסנטרל פארק. לא ירצחו אתכם או משהו, אבל בכל זאת מדובר בסיכון מיותר.

ארנקים ותיקים – כמו בכל עיר גדולה, אתם יכולים להיות בטוחים שהכייסים והגנבים מריחים תיירים מרחוק. כיסים אחוריים ותיקי גב הם מקומות מאד גרועים לארנק שלכם, ואל תשאירו תיקים על הידיות של העגלה או הכסא במסעדה. נסו להסתובב עם כמה שפחות כסף מזומן והשאירו את הדרכונים בכספת במלון.

אבל לא להילחץ יותר מדי – אחרי כל האמור לעיל חשוב להדגיש שניו-יורק היא עיר בטוחה למשפחות וילדים, הפשיעה נמוכה ורוב האזורים (כולל הרכבת התחתית) בטוחים לחלוטין לאורך כל שעות היממה. פשוט צריך להישאר ערניים ולהתנהג בהיגיון.

למיטיבי דאגה – אם אתם עדיין לא שקטים אפשר לעיין במפת הבטיחות בקישור הזה כשהאזורים באדום פחות בטוחים, בכתום בטוחים אבל דורשים ערנות ובצהוב (ניסוח שלהם, כן?) – מסוכנים רק למי שאין לו שום חכמת רחוב. מבט מהיר במפה יבהיר לכם שהרוב המכריע של העיר בטוח לחלוטין. בגוף הפוסט אני אציין את האזורים שלא נעים להסתובב בהם.

תחבורה ונסיעות

שדה התעופה

כשתחפשו בגוגל יעלו מלא-מלא שירותי הסעה לתוך מנהטן ובחזרה. זה קורה בגלל שלמרבה הזעזוע אין תחבורה ציבורית נוחה אל שדות התעופה!

לא כיף להתרוצץ בין רכבות בשעות העומס עם שלל ילדים מותשים ומזוודות… לדעתי זו חוויה שעדיף לדלג עליה. הפתרון הפשוט הוא להתעלם מהנהגים הפרטיים שייגשו אליכם עם הצעות מפתות ולצאת אל התור המוסדר של המוניות הצהובות שממוקם מול היציאה. התעריף אחיד וידוע מראש (בדקו כאן) ותמורת 52-70 דולר (צריך להוסיף טיפ של 10 אחוז) תזכו להגיע בדיוק למחוז חפצכם. הסדרן יפנה אתכם למונית גדולה יותר במידת הצורך.

גם בדרך חזרה אפשר פשוט לעצור מונית צהובה ברחוב, אבל זה עלול להיות קשה אם אתם משפחה גדולה ו/או בשעות העומס. זה הרגע להזמין הסעה באמצעות שירות מכוניות או אובר, ולברר את המחיר מראש. ברשת ראיתי המלצות על החברה הזו, ואנחנו איכשהו תמיד חזרנו לחברה בשם CARMEL שיש לה ביקורות טובות ושורשים ישראליים.

MTA והמטרוקארד

העיר ניו-יורק רבתי (כולל ברוקלין, קווינס, ברונקס וסטטן איילנד) מקושרת במערכת האדירה של ה-MTA, וזה חדשות ממש טובות (וזולות) עבורכם. המערכת כוללת את הסאבווי, אוטובוסים ואפילו סירות. את כרטיסי המטרוקארד שלכם הכי פשוט לקנות במכונות שממוקמות בכל תחנת סאבווי. ברוב התחנות יש גם תא שירות עם עובד זועף שממנו אפשר לקחת מפה ולבקש עצה. אפשר להתכונן מראש בעזרת האתר שלהם, ויש גם אפליקציות.

בגדול, יש שני סוגים של כרטיסים – נסיעות ללא הגבלה (לשבוע או חודש) או תשלום פר-נסיעה. את הכרטיס שמאפשר נסיעות ללא הגבלה לא ניתן (מן הסתם) להעביר ביניכם. את הכרטיס שמחייב פר נסיעה אפשר להעביר דרך הקורא, לעבור את המחסום ולהחזיר אחורה לבני המשפחה שצריכים לעבור. גם באוטובוס אפשר פשוט להכניס אותו שוב ושוב. כרטיס כזה  מקנה את הזכות ל-free transfer – שעתיים מלאות שבהם אפשר להעביר את הכרטיס שוב כשצריך לעבור לאוטובוס או רכבת אחרים.

חשוב לדעת שילדים עד גובה מטר ועשרה או מתחת לגיל 3 נוסעים חינם! פשוט תנו להם להתכופף ולעבור מתחת השער המסתובב או שתצמידו אותם אליכם בשערים הגבוהים. זה חוקי ולגיטימי לחלוטין.

שימוש בעגלה

כשאתם עם ילד בעגלה ורוצים להשתמש ברכבת התחתית תתכוננו להרבה מדרגות. מכשול נוסף הוא מחסום הכניסה לרציף, אבל כאן דווקא יש פתרון פשוט: מבוגר א’ נכנס ופותח מבפנים את שער החירום עבור מבוגר ב’  שמוסר לו את העגלה ואז ניגש למחסום כדי לעבור בעצמו. אם יש רק מבוגר אחד ניתן לבקש מהעובד בתא השירות להפעיל את הזמזם שפותח את השער. כשנוסעים באוטובוס חובה לקפל את העגלה לפני שעולים על האוטובוס. הנהגים מקפידים על כך מאד והם לא יזיזו את האוטובוס כל עוד העגלה פתוחה.

הרכבת התחתית

הרכבת התחתית נוסעת כמעט אך ורק לאורך האי – כלומר מצפון לדרום או להיפך. הקווים רצים על ברודווי, על סנטרל פארק ווסט, על לקסינגטון ועל השדרה השנייה. אם לא תרדו בזמן תגלו שהם יוצאים ממנהטן למחוזות שמקיפים אותה. במידטאון תמצאו גם רכבות שנוסעות מצד לצד, כך שזה המקום לעשות חילוף בלי להגיח מבטן האדמה.

שעות העומס: הצפיפות ברכבת התחתית (וגם בתחנות) יכולה להיות ממש מבהילה, ותופתעו לגלות איך הניו-יורקרים המנומסים משתחלים ונדחפים לקרונות כאילו אין מחר. השעות הצפופות ביותר הן בין 8 ל10 בבוקר ובין 16 ל19 בערב. לא מומלץ לעשות את הנסיעה הראשונה שלכם דווקא בשעות האלה.

כללי התנהגות: ניהול העומס האדיר במערכות התנועה הציבורית נשען במידה רבה על מוסכמות שצריך להכיר: יש לתת לנוסעים בקרון, במעלית או באוטובוס לצאת לפני שנכנסים. לא מקובל להחזיק דלת ולעכב רכבת שלמה בשביל לחכות למישהו שעדיין עובר בשער. בגרמי מדרגות מקובל להיצמד תמיד לצד ימין, וכך גם במדרגות נעות. הרכבות נוסעות מהר ויוצאות מהרציף בפתאומיות – תחזיקו חזק! זה בסדר לעמוד ברחבה הקטנה שליד הדלתות אבל כשנשענים עליהן צריך להיזהר בתחנות – הן נפתחות ללא התראה ולא תמיד מהצד שתצפו לו.

האוטובוסים

האוטובוסים במנהטן נוסעים לאט ובמתינות, וכמובן – אפשר לראות מה קורה בחוץ, כך שהם מתאימים במיוחד לנסיעות ההיכרות הראשונות. לרוב הם פשוט נוסעים במסלול ישר ואיטי ולא קורה כלום אם פספסתם תחנה כי בעוד שני בלוקים בדיוק האוטובוס יעצור שוב (שימו לב שלא מדובר בקו אקספרס).

מרבית קווי האוטובוס נוסעים על השדרות לאורך העיר – מצפון לדרום או להיפך, כך שקל מאד להבין לאן הם ייקחו אתכם. ברחובות מסוימים יש קווים שחותכים את העיר מצד לצד – לרוב אלה הרחובות הגדולים, ויש בהם גם תחנות סאבווי כך שניתן לבצע את החילופים בקלות.

מוניות צהובות

בשעות הפנויות קל מאד לעצור מוניות, והבעיה העיקרית היא המחיר היקר. לנהגים אין כסאות לתינוקות או פעוטות, הם נוסעים כמו משוגעים והגישה שלהם מאד לא ידידותית או שירותית – למעשה, הקפידו להימנע מישיבה בכיסא שליד הנהג אם אתם לא חייבים. רוב הנהגים לא יעברו על החוק ולא ייקחו יותר ממספר הנוסעים המותר. הנהגים חייבים להפעיל מונה לפי חוק, אבל כמו בארץ, יש מצבים שבהם ינסו לדחוף לכם נסיעה לפי הערכה (אל תסכימו). לנהג אסור לשאול אתכם על היעד ואז לוותר על הנסיעה – ניו יורקר אמיתי קודם כל מתיישב במונית ורק אז מודיע לאן נוסעים. באופן עקרוני מוניות פנויות (שאותן ניתן לזהות לפי המספר המואר על הגג) חייבות לעצור לכל מי שמניף את היד. ואחרי כל זה – אל תשכחו להשאיר לנהג טיפ של 10% (או לפחות לעגל כלפי מעלה). ואם תתעצבנו תזכירו לעצמכם שמדובר באנשים שמרוויחים מעט מאד כסף על עבודה סופר מבאסת.

אובר

כל הקטע של אובר פרח הרבה אחרי שעזבנו את העיר, אבל לפי מה שאני שומעת מחברים מדובר בדרך מגניבה לגמרי להתנייד. 

מושבי בטיחות לילדים

לכיסאות בטיחות תזכו רק אם תזמינו הסעות משירותים פרטיים או תביאו את המושב איתכם. אם יש לכם מושב כזה – החוק מחייב את הנהג לעזור לכם למקם אותו. בפוסט הזה יש רשימה של חברות שמציעות רכבים עם כסאות בטיחות.

כדאי לדעת

התמצאות במרחב (או – הגיאוגרפיה של מנהטן)

קל מאד להסתדר במנהטן! העיר בנויה בצורה הכי הגיונית שאפשר להעלות על הדעת, התחבורה הציבורית מהממת (הלוואי עלינו) והניו-יורקרים נחמדים ושמחים לעזור (בניגוד לתדמית הרווחת).

כשאתם חושבים על מנהטן דמיינו לוח שחמט ענק, או גריד, של טורים (שדרות) ושורות (רחובות). ת’כלס, מנהטן היא המקום היחיד בעולם שבו רוחות השמיים אשכרה מועילות במשהו.

הרחובות ממוספרים מצפון לדרום: פשוט מכניסים לכם לראש שצפון העיר זה ‘למעלה’ ומספרי הרחובות עולים ככל שהולכים צפונה.

השדרות – השדרה הראשונה ממוקמת במזרח העיר והמספר עולה ככל שמתקדמים מערבה. חשוב לדעת שלחלק מהשדרות יש שם במקום מספר והשמות נוטים להתחלף באזורים שונים בעיר.

מספרי הבתים מתאפסים בשדרה החמישית ואז עולים ככל שתתקדמו לתוך העיר (מזרחה או מערבה). זה אומר שבכל רחוב יש, למשל, שני בניינים שמספרם הוא 5. מהסיבה הזו ליד כל מספר בית יש את האות E לציין בתים בצד המזרחי או W בצד המערבי.

כל ההיגיון המופלא הזה מתרסק בעיר התחתית שבה הרחובות פתאום מתבלגנים ומקבלים שמות לא צפויים, וזה בדיוק הרגע שבו הנווט הטבעי במשפחה מרוויח מחדש את הערצתם של בני המשפחה.

מרחקים וניידות – העיר נראית קטנה על המפה אבל המרחקים יכולים להיות משמעותיים, במיוחד כשמתניידים עם משפחה שלמה. הקפידו לבנות את הימים שלכם לפי אזורים כדי להתברבר כמה שפחות. בלוק אחד עשוי להתגלות כמו הליכה ארוכה למדי, וקחו בחשבון שהלחץ וההמולה מוסיפים מקדם עייפות משמעותי.

שימוש בעגלה – כדאי לדעת שילדים במנהטן יושבים בעגלה עד גילאים ממש מאוחרים! לפני שאתם יורדים על האמריקאים העצלנים שווה לשקול טיולון קטן וקל אפילו עבור ילדים גדולים. בעיר שטוחה והומה זה פתרון מוצלח שעוזר להתקדם מהר וגם דרך טובה לסחוב את שפע השקיות שתצברו עד מהרה. עוד ציוד חשוב הוא מנשא לתינוקות לצורך נסיעה באוטובוסים.

שירותים ועמדות החתלה – קודם כל: בדרך כלל יש בשירותים (גם של הגברים) שולחן החתלה שמתקפל אל הקיר. כל בית קפה של סטארבקס (שיש בכל פינה) מציע שירותים ברמת תחזוקה סבירה. במקרי חירום, כמעט בכל חנות יסכימו לתת לילד לחוץ להשתמש בשירותים. ואם כל זה לא מספיק – הנה קישור לרשימה מסודרת של בתי שימוש במקומות פופלריים בעיר.

הנקה  – החוק מגן על זכותך להניק בכל מקום, פרטי או ציבורי. ממש כמו בארץ, אנשים סביבך עלולים להתבאס או להיות מובכים. שלא כמו בארץ, האמריקאים המנומסים לא יעשו פרצופים ויעירו לך. מצד שני, מי שמעדיפה למצוא נקודה פרטית ושקטה לא תתקשה למצוא אחת כזו.  במוזיאונים, בחנויות לבגדי הריון, בחנויות צעצועים ובבתי הכלבו סביר להניח שיש חדר הנקה. בחנויות בגדים לא צפופות אפשר לנצל את תאי ההלבשה הנהדרים של האמריקאים – כדאי לבקש רשות כדי שלא יציקו לך כל דקה. הנקה באנגלית זה nursing, גם breastfeeding או lactation הולך.  בשדות תעופה ובמקומות ציבוריים גדולים אפשר למצוא  ‘תאי הנקה’ (שנראים קצת כמו שירותים ציבוריים ממתכת) של חברה שנקראת Mamava. יש להם אפילו אפליקציה שתסייע לך לאתר את התא הקרוב.

מזג האוויר

ניו יורק היא אחת הערים עם מזג האוויר הכי מעאפן (אם לא ה-). הנה כמה כללי אצבע שיאפשרו לכם להיערך לכל הקטע:

חורף – בין דצמבר לפברואר: קשה לדמיין את הקור של מנהטן עד שמתנסים בו אישית, והטמפרטורות לבדן לא משקפות את גודל הצרה. הבניינים הגבוהים יוצרים אפקט מנהרה והרוחות מורידות את הטמפרטורה באופן דרמטי. אחרי סופה נוצרות שלוליות עמוקות ומרופשות. הביאו עמכם כל ציוד חורף שתוכלו להעלות על דעתכם – כולל גטקס, צעיפים, כפפות וכובעים. נעליים עמידות למים זה ממש חובה. לא את כל הדברים תוכלו למצוא בשופינג – האמריקאים נוהגים לפנות את המדפים לאופנת האביב מוקדם מאד. ועוד משהו: אל תנסו לנחות בלי מעילים – רק הדרך עד למסוע של המזוודות תייצר ילדים קפואים כמו שלגונים.

אביב וסתיו – מרץ עד מאי / ספטמבר עד נובמבר: העיר יפה להפליא באביב ובסתיו ואלה החודשים המושלמים לביקור. מצד שני, מזג האוויר הפכפך ויכול להיות ממש קר – היערכו למצב שמזכיר חורף בירושלים, עם ימים חמימים ונעימים מול ימים קרים להפתיע (ואפילו שלג בחודשים הקרובים לחורף).

קיץ – יוני עד אוגוסט: צרפו את החום והלחות של תל אביב אל מדרכות אספלט מהבילות ורכבת תחתית לוהטת. דווקא בחודשים האלה תפגשו לפעמים בגשם כבד מאד – כדאי לדעת שבכל בית מרקחת מוכרים מטריות ואפילו מעילי ניילון.

מיזוג האוויר – זה יישמע לכם כמו נקודה תפלה אבל חכו עד שתתנסו אישית בגודל הבעיה: האמריקאים מ-מ-ז-ג-י-ם! המזגן מקפיא והחימום לוהט. בכל עונות השנה כדאי ללכת על מראה הבצל ולהסתובב עם שכבות שאפשר לפשוט וללבוש. בימי החורף תגלו שאתם מורידים עוד ועוד שכבות ובסוף סוחבים ערימה כבירה של מעילים וסוודרים… כך שהאופציה של הפקדת חפצים במלתחה לא כל כך טיפשית כמו שהיא נראית.

ירידים, מצעדים ושווקים

בעיר יש לא מעט שווקים קבועים (שאת חלקם אני מונה במדריך). מעבר לזה מתרחשים בעיר הזו אירועים מיוחדים כמעט כל יום. רחובות נסגרים לחגיגות וירידים, בככרות מופיעים דוכני איכרים ומדינות שונות עורכות מצעדים ופסטיבלים. כדי לאתר את ההתרחשויות האלה אפשר לגשת לאתרים שעוסקים בכך, פשוט גגלו Street fairs NYC. אפשר גם להיות ספונטניים ולשים לב לסימונים המיוחדים בגוגל מפות – הם נוהגים להבליט רחובות שבהם יש התרחשויות מהסוג הזה. 

שופינג

אם יש משהו שהאמריקאים יודעים לעשות זה למכור! התכוננו לחווית קניות מפנקת עם תאי מדידה נוחים, זבנים שבאמת יודעים לעזור והנחות מהממות. הם גם יודעים לתת שירות: אפשר להחזיר כל פריט ולקבל זיכוי כספי ושירות אדיב (אפילו אם איבדתם את הקבלה זה אולי יעבוד).

מס של עיריית ומדינת ניו יורק

יש הרבה מיתוסים ודיבורים, אבל אני עוד לא מצאתי דרך לקבל החזר על המיסים האלה. המס מתווסף בקופה, על מרבית הפריטים (להוציא בגדים ונעליים מתחת למאה ועשר דולר).

בחנויות הכלבו של מייסי’ס ובלומיגדייל’ס יש מקום ייעודי לתיירים ובו ייתנו לכם החזר על המס המקומי – פשוט מביאים דרכון ולוקחים שובר שתופס לכמה ימים. מייסי’ס מציעים לכם להדפיס את השובר מראש בקישור הזה, (אפשר פשוט להראות אותו בטלפון בלי להדפיס) ולהציג אותו בצירוף דרכון.

מידות בגדים – לגבי הילדים – הסתדרתם בחיים. המידות מסומנות לפי גיל הילד (כמו שנכון והגיוני), וכל מה שכדאי לזכור זה שהממוצע האמריקאי קצת יותר רחב וגבוה מהממוצע שלנו והבגדים נוטים לגזרות רחבות (בעיקר של הבנים). לגבי הגדולים – זה הרגע לעוף על עצמכם, כי סביר להניח שתרדו במידה (בעיקר הגברים). מדיום בארץ זה סמול באמריקה… וכן הלאה. כל סימוני המידות (נעליים, מכנסיים, חזיות) שונים באמריקה, אבל לא חסרים מחשבוני המרה באינטרנט וברוב החנויות אפשר למצוא טבלאות מודפסות.

קופונים והנחות – ישראלים מאמינים שהם לא פראיירים, אבל האמריקאים הם באמת לא פראיירים. הרשת מפוצצת בקופונים וקודים, אז אם יש מותגים שאתם אוהבים גגלו מראש את שם המותג בצירוף המילים discount code, coupon. ואז: הדפיסו שוברים, הורידו אפליקציות, הירשמו לניוזלטרים…  והי, אף אחד לא מונע מכם לעשות את החיפוש בתוך החנות עצמה ולממש מבצעים.

אוכל

הכל בניו יורק יקר, יקר, יקר. או שתבקרו בסופרמרקט נחמד בתחילת הביקור כדי להצטייד במזון (וגם הוא יפתיע אתכם ביוקר מחיריו), או שתשלימו עם מר גורלכם. לאורך הפוסטים סימנתי כ’מחיר זול’ מסעדות שאפשר לצאת מהן בפחות מעשר דולר לאדם, אבל בשאר המסעדות תיפרדו מ- 11-30 דולר לאדם (סימנתי כ’מחיר בינוני’). אם אתם לא רוצים לחיות על פאסט פוד, כנראה שהתקציב שלכם צריך לכלול ארוחה במחיר בינוני בכל יום. מצד שני, יחסית לשאר אמריקה ניו יורק היא גן עדן של אוכל מגוון ובריא. 

צמחונים וטבעונים – מכיוון שניו יורק היא העיר הכי טרנדית ביקום בערך, התשובה קלה: קשה לדמיין מסעדה ניו יורקית עכשווית שלא מציעה מנות טבעוניות וצמחוניות ראויות. פשוט כך.

מידות אוכל – חברים, האמריקאים אוכלים הרבה. אם אתם במקום מודרני ועדכני תקבלו מנות בגודל הגיוני, אבל כשנכנסים לרשת אמריקאית גדולה צריך להיות זהירים. כוס שתייה, דלי פופקורן, גלידה, ערימת פנקייק… לפני שמזמינים, דמיינו את המנה הכי גדולה שאפשר לחשוב עליה ותכפילו בשלוש.

כשרות – ניו יורק היא העיר הכי יהודית בעולם מחוץ לישראל. בכל מרכול ובכל שכונה תוכלו למצוא אוכל כשר – הנה קישור לפוסט מעולה עם סימוני כשרות אמריקאיים. לאורך הפוסטים השתדלתי לשלב מסעדות כשרות ומומלצות ולסמן אותן במגן דוד , אבל את רמת וסוג הכשרות תצטרכו לבדוק בעצמכם, בגלל שאני בהחלט לא סמכות בתחום.

טיפים ותשרים

אף אחד באמריקה לא ייעלב מטיפ! כלל האצבע הוא פשוט: היו נדיבים לכל אלה שנותנים לכם שירות ומרוויחים מעט.

במסעדות מקובל להוסיף 15 עד 20 אחוז. אם הפקדתם תיקים או מעילים תנו דולר אחד לכל פריט. אם השוער במלון עצר עבורכם מונית תנו לו דולר או שניים. לכל מי שסוחב את המזוודות שלכם (סבל, בל בוי) תנו דולר על כל מזוודה, והוסיפו עוד קצת אם יש לכם מטען חורג. נהג המונית שלכם מצפה לעשרה אחוז טיפ – לפחות תעגלו כלפי מעלה לסכום העגול הבא ואף פעם אל תחכו לעודף במטבעות. ולבסוף – כולם שוכחים את החדרניות, אבל הן עובדות הכי קשה ומרוויחות הכי מעט. השאירו דולר עד 5 דולר ליום, במיוחד אם החדר היה מלוכלך ומבולגן.

בתי כנסת

לגבי בתי הכנסת כדאי לעשות עבודת הכנה,  כי יש בתי כנסת שצריך להיות מנויים כדי להתפלל בהם, והרבה מבתי הכנסת שתמצאו בגוגל הם רפורמים או קונסרבטיביים (קחו את המילה temple כרמז למוסד לא אורתודוקסי). אני ממש לא מומחית אבל אפילו אני יודעת שחב”ד מקבלים כל יהודי תועה – הנה קישור לרשימה של מרכזי חב”ד במנהטן.

איך בוחרים את האטרקציות?

אף אחד לא מצליח ‘לעשות’ את כל ניו יורק. מגבלות של זמן, תקציב ומבחר אינסופי יכבידו על הליך קבלת ההחלטות שלכם. זו חוויה מפוקפקת למדי לנסות להתמודד עם ימים עמוסים ודחוסים בעיר הכי עמוסה ולחוצה בעולם. כך שכדאי לנסות לתכנן מסלול עם דרגות חופש שיאפשר לכם לוותר על מקטעים מראש ומתוך ברירה, ולא בלחץ הרגע. הנה כמה כללי אצבע:

תצפית על העיר – שלושה מגדלים מפורסמים עומדים לבחירתכם: האמפייר סטייט ומגדל רוקפלר שממוקמים בלב העיר, ומגדל וורלד וואן המתנשא ממש בקצה האי. כשמתכננים את התצפית כדאי לזכור כמה דברים: הראשון הוא שלא מומלץ לטפס ביום מעונן ואביך, התצפית תהיה עלובה למדי. השני – אין טעם לבקר בכל נקודות התצפית כי החוויה דומה בסך הכל, התורים ארוכים והכרטיסים יקרים. ולבסוף – ישנן שעות מיוחדות ששווה לשקול: שקיעה, זריחה ושעות החשיכה.

אם אתם עדיין מתקשים לבחור, קבלו קצת מידע נוסף: נקודת התצפית ברוקפלר היא בקומה 70 (מקורה ופתוחה), באמפייר סטייט בקומה 86 (מרפסת פתוחה) (ועוד אחת, מקורה וקטנה, בקומה 102) ובוורלד וואן – תצפית מקורה בקומות 100 עד 103.

מוזיאונים לאמנות – מגוון המוזיאונים בעיר הוא די אינסופי, ולכן תיאלצו לבחור את המוזיאון שלכם בקפידה לפי הטעם והסבלנות של המשפחה הפרטית שלכם. הוסיפו לכך את מחירי הכניסה היקרים, ואולי תגיעו למסקנה שמותר לכם להסתפק במוזיאון יחיד ולא להשתגע. דעו מראש שבמרבית המוזיאונים אסור להסתובב עם תיקי גב, לרוץ, להרעיש ואפילו לצלם.

מביני דבר לא צריכים אותי, אבל עבור כל האחרים יש ארבע אפשרויות מרכזיות: הגוגנהיים הוא המוזיאון הכי קטן, כך שביקור עם הילדים יכול להיות קל ומספק. במומה תמצאו אמנות מודרנית מסחררת ומוצגים שיסקרנו גם את הילדים (והם נכנסים חינם!). המטרופוליטן הוא בלי ספק המוזיאון הכי קלאסי, עם המגוון הכי גדול והארכיטקטורה הכי מרשימה. ולבסוף, יש את מוזיאון וויטני המחודש בצ’לסי, שיצר באזז מטורף והפך לאופציה עדכנית ונוצצת.

פס או לא פס? כרטיסי הנחה משולבים (Pass) נראים כמו עסקה מפתה, אבל האמת היא שהם סתם דוחפים אתכם לעשות כל מיני פעילויות שיבזבזו לכם זמן יקר. חלק מהפעילויות הן פשוט מלכודות תיירים שדוחפים לרשימה רק כדי שהפס ייראה מושך. עוד טיול חינמי בסנטרל פארק המהמם שווה יותר מאיזו הנחה על אטרקציה סוג ג’. אגב, אם הפס כולל שוברים להנחה בחנויות ייתכן מאד שתוכלו לאתר משהו מקביל שמוצע אונליין מטעם החנות עצמה.

הופ און הופ אוף? בניו יורק, כמו בכל עיר גדולה, יש אוטובוסים קומתיים לתיירים שנוסעים בלופ אינסופי ויאפשרו לכם לרדת בכל נקודה מעניינת ולעלות לאוטובוס הבא. באופן כללי, אפשר לוותר על התענוג ולהשתמש באוטובוסים הרגילים בשבריר מהמחיר. מצד שני – אם הביקור קצר ומזג האוויר נאה – זה פתרון שמאפשר לראות את העיר מהר מעמדת תצפית נוחה. קחו בחשבון שהכרטיסים יקרים והמדריך יקדח לכם בראש לאורך כל הסיור.

איך בוחרים איפה להסתובב?

כמו שתראו בפוסטים הבאים בסדרה – כל השכונות בעיר מכילות חנויות שוות, מסעדות נחמדות ודברים מעניינים לעשות. אבל מה לעשות שאתם רק תיירים, וזמנכם מוגבל?

כשמדובר במשפחה יש כמה תחנות חובה: הסנטרל פארק, במיוחד בחלקו התחתון. תצפית מגורד שחקים. ביקור במוזיאון הטבע (Natural History). השדרה החמישית בחלקה הקרוב לפארק וטיימס סקוור בשעות החשיכה. כדאי לנסות לראות את ניו יורק מבחוץ – שיט לפסל החירות או לסטטן איילנד זו דרך מוצלחת לתפוס שתי ציפורים במכה אחת.

במפה שהכנתי עבורכם אתם יכולים לראות לפי כמות הנקודות שעיקר האטרקציות ממוקמות במידטאון, בסנטרל פארק ובצד המערבי של הדאון טאון. אמנם נעים להסתובב באפר ווסט סייד ובאפר איסט סייד, אבל אם זמנכם קצר מומלץ פשוט לחתוך ישירות ליעד שמעניין אתכם. בעדיפות הנמוכה ביותר הייתי שמה את הארלם והצד המזרחי של הדאון טאון. ברור שיש הרבה דברים שווים גם שם – אבל אם חייבים לקצץ זה הכיוון הנכון.

גלילה לראש העמוד