אז איך באות החמניות לעולם?
רובנו יודעות (ויודעים) שבלב פרח החמניה יופיעו בסוף הקיץ גרעיני חמניה ממש כמו אלה שאנחנו נוהגים לפצח (למעשה, מקור מוסמך מספר לי שאלה באמת אותם גרעינים).
אבל באופן אישי, מעולם לא ביצעתי את הזינוק המחשבתי להתרחשות הבאה! רוצה לומר, עד שקניתי במיטב כספי שקית 'זרעי חמניה' במשתלה. פתחתי את השקית ושוו בנפשכם את גודל הפתעתי כשגיליתי בתוכה בדיוק את אותם הגרעינים שיש לנו במגירת הפיצוחים.
בעלי טען שבעצם זה לא כל כך מפתיע… אבל אני הופתעתי, וגם התמרמרתי על המחיר היקר של השקית הממותגת. ובכן, אל חשש! מאז כבר הפקתי לקחים והתקדמתי בחיים. בכל קיץ אני קונה שקית קטנה של גרעינים לא קלופים ולא קלויים ותוקעת אותם ביד רחבה בפינות זנוחות בעציצים שלי. ומי מביניהם שמתחשק לו – צומח.
הקטע החמוד הראשון מתרחש כשהעלים יוצאים מהאדמה עם כובעון קטן של קליפת הגרעין ששתלנו…
ואז מופיע פרח קטן וחמוד וצהוב שקשה להאמין שבסוף הוא יהפוך לחמנית ענקית.
אם קנית פעם פרחי חמניות בזר בטח שמת לב איזה גבעולים עצבניים ושמנים יש להם. זה אומר שפרחי החמניה יגדלו גבוה… בגלל שהפרחים שלי לא נשתלים או גדלים באופן מסודר, לרוב מתקבל מראה די פרוע של חמניות בגבהים שונים. אבל זה טוב, כי הם ממלאים את העציצים העייפים של סוף הקיץ.
גם הפרחים שפורחים בסוף לא נראים בדיוק כמו אלה שבזרים ובשדות… הם קצת עדינים וצהובים יותר. אבל זה לא אכפת לי כי כל אחד מהם עלה בערך רבע אגורה.
וכשהם מתחילים להיראות מסכנים אני פשוט עוקרת אותם בלב קל. כאמור – אגורה וחצי!
לגמרי מותר לך לחזור על כל העסק כמה פעמים במהלך חודשי הקיץ הארוכים.
לעוד ענייני עציצים הקליקי על הקישור הזה
וכמובן שיש לי גם לוח בפינטרסט!
