פעם, מזמן, חדר הילדים שלנו היה מאד מסודר. בשנים ההם היינו מהגרים עגמומיים במישיגן ובכלל לא היו לנו חברים. כשסוף סוף פגשנו כמה משפחות יצא לנו לראות עוד חדרי ילדים והופתעתי מאד לגלות שהחדרים אצלם היו ממש לא מסודרים. טוב, היו להם המון צעצועים ולנו היה ממש קצת (ילד ראשון + בית שצריך להקים מאפס + תקציב מוגבל)… ובכל זאת הרגשתי שאני האמא הכי מסודרת וחכמה. הילד ציית ביראת כבוד למערכת נוקשה של קיטלוג ותיוק צעצועים. כל דבר חזר למקומו בסוף היום. כשהוא רצה להיות ממש ממש שובב הוא היה שם קובייה עם הכדורים והיינו צוחקים יחדיו בלבביות על הבדיחה המעולה.

מאז עברו המון שנים, ואני כבר יודעת שאני לא כזו חכמה, ובטח שלא כזו מסודרת.  זה לא שהילד השני לא רצה להיות ילד טוב ולציית לחוקים. אבל הוא כזה קופצני ואנרגטי שהצעצועים פשוט עפו בקצב אש על כל הבית! ואיכשהו הפסיקו לחזור למקום. והבת! חוץ מזה שהיא הוסיפה מיד ברגע שהיא עמדה על דעתה יקום שלם של צעצועי בובות ורודים (תוך הפגנת בוז אדיש לפטפוטי המגדר והפמיניזם של אמא), היא גם לגמרי, לגמרי לא מכבדת את החוקים של הקיטלוג. המכוניות גרות בבית בובות. הברביות מתפשטות ורוקדות על אדן החלון. וכשאני מעירה לה היא פשוט מתעלמת ממני, כי באופן כללי היא חושבת שאני נתונה למרותה ולא ההיפך.

אבל זה בכלל לא חשוב! זה שהם לא נענים לחוקי הקיטלוג והתיוק שלי, לא אומר שהחוקים לא טוביםממש כמו סיזיפוס, צריך לגלגל שוב את האבן של סידור חדר הילדים אל ראש ההר ולצפות איך היא מתדרדרת למטה. ואולי הפעם זה יעבוד?

זורקים ותורמים

אל תכעסי אבל… את אף פעם לא עומדת להדביק את המכונית השבורה ההיא. החתיכה החסרה של הפאזל? לא תמצאו אותה אף פעם. הילדים לעולם לא ימצאו שימוש למתנות ממקדונלדס, והפלסטלינות המעורבבות לא ייפרדו מעצמן.

במילים אחרות – אחת לכמה חודשים קחי את השקיות הכי גדולות שאת יכולה למצוא ותתחילי לאסוף! זבל לזבל, תרומות לצדקה. בתי ספר וגנים שמחים לקבל את הצעצועים השווים שכבר קטנים על הילד הפרטי שלך. אם את פוחדת שהילדים יתגעגעו לאיזה צעצוע (או שהילדים בוכים בדמעות שליש כי את כזו רעה) – שימי אותו על מדף גבוה ואחרי חצי שנה תגלי שהוא כנראה באמת היה מיותר, כי אף פעם לא בקשו אותו שוב.

פרויקט מדבקות

באמריקה אין דבר כזה שהילדים לא משתתפים בסדר! בכלל שיש להם המון סוגי צעצועים כדאי לדאוג למגירות, מיכלים וקופסאות. ואז מגיע הבעיה הקטנה – אחרי שהם שפכו את הכל על הרצפה איך נדע מה חוזר לאן? הרי הם לא יודעים לקרוא! פגשתי פעם אמא שציירה בכישרון על מדבקות מאירות עיניים. אני לא יודעת לצייר, אז הדפסתי תמונות מגוגל על דפי מדבקה וגזרתי. 

פרויקט ברביות

נתחיל מזה שסוף סוף יש לי בת. והבת הזו, מה לעשות, שוחרת ברביות בערך מהיום שעמדה על דעתה. ברבי אולי לא דומה לאישה אמיתית בפרופורציות של הגוף שלה – אבל היא דומה מאד לאישה אמיתית בכך שהיא יצור שדורש תחזוקה רצינית בשביל שהיא תראה טוב בבוקר.

בגדים לברביות ערומות

אם תלחצו על הקישור הזה תגיעו לבלוגרית חביבה ויראת שמיים (באמת!) שהייתה מוטרדת ממה שהיא כינתה "בעיית הברבי העירומה". אכן, כידוע לכל אם לילדות (ולברביות), בגדי הברבי נוטים להעלם באופן מסתורי. לאן הם נעלמים? נכון, בדיוק למקום שאליו נודדות גרביים בודדות. האם הזו פשוט חיברה את שתי הבעיות האלה ביחד והתחילה לייצר שמלות לברבי מהגרב שנשארה ברוב נאמנות בבית! גם מיחזור, גם הברבי תיראה קצת פחות הוללת, וגם שפע בגדים חדשים שקל להפשיט ולהלביש. עובד גם עם עוד סוגי בובות.

תיקון שיער של בובות

אבל זו לא הבעיה היחידה של הברביות. פשוט, הבנות האלה חיות בתוך יום שיער רע! וזה דווקא מגיע להן, מכיוון שהן לא משמינות והאיפור שלהן לא נמרח. בכל מקרה, אפשר לטפל בשיער שלהן, בחיי. ערבבו כשתי כפות מרכך כביסה עם מים בבקבוק ספריי קטן וקבלו בובה עם שיער חלק ויפה, כחדשה. בבלוג שממנו לקחתי את התמונה הכותבת השתמשה גם במסרק פיאות מיוחד – אז זה הרגע למצוא חברה חרדית (או שפשוט תשתמשו במסרק רגיל… יש גבול).

אחסון ברביות

ואיפה יגורו כל הברביות האלה? ואל תדברו איתי על בית ברביות! הבנות האלה, עם כל העקבים והדאווין לא עומדות נורמלי, לא יושבות נורמלי… ברצינות, הן היו אמורות ללמד ילדות שדווקא עדיף להיות מוזנחת. בכל מקרה, אפשר פשוט להשתמש במתלה כיסים לנעליים כדי לאפסן אותן בצורה מסודרת!

 

פרויקט פאזלים

פאזלים תופסים המון מקום! ולכך יש להוסיף את התחביב החביב של הקטנה שאוהבת לשפוך פאזלים סתם ככה (וזה מרגיז, כי בגן היא עושה פאזלים כמו שדה ואז מחזירה למקום). למרבה המזל נתקלתי ברעיון מעולה בפינטרסט (אם אתם רוצים קלמרים כמו בתמונה הקליקו כאן):

ההשראה והתמונה באדיבות pennypumpernickelpants.wordpress.com

אז הלכתי על משהו דומה:

  1. רכשתי קופסת אחסון די גדולה מפלסטיק.
  2. מצאתי שקיות פס-סגור חזקות וגדולות בסופר של האמריקאים שיש לי ליד הבית (יש גם את השקיות של איקאה, דה).
  3. הכרחתי את הילדים להרכיב את הפאזלים שאין להם תמונה כדי שאני אוכל לצלם אותם! פאזלים שהייתה להם תמונה על העטיפה – פשוט גזרתי אותה.
  4. עכשיו כל פאזל קיבל שקית.
  5. על השקית הדבקתי את התמונה.
  6. השתדלתי לרשום גם את מספר החתיכות של הפאזל כדי שיהיה לנו מושג על רמת הקושי.
  7. את כל השקיות העמדתי בשורה בתוך הקופסא.
  8. ועכשיו במקום מדף וחצי של קופסאות פאזלים יש לנו חצי מדף עם קופסה אחת גדולה!

פרויקט משחקי קופסה

אחד האזורים המועדים לפורענות בחדר הילדים הוא איזור משחקי הקופסא. הקדשתי לנושא מחשבה רבה והגעתי למסקנה שחברות הצעצועים אורזות אותם בדרך שפשוט אין גרועה ממנה.

ברור, הם נראים נחמד בחנות, עומדים להם בערימה מסודרת ויציבה על המדף. אבל אז בבית… הקופסאות מתחילות להיקרע, כל אחת בגודל אחר, והערימות נופלות ונמעכות בכל פעם שמתקרבים אליהן. 

בואו נתחיל עם אמת קטנה: הרבה ממשחקי הקופסה שלכם אינם בשימוש. גשו לארון ותיווכחו! על הרבה מהם עדיין יש את הניילון. מן הסתם יש משפחות עליזות ומאוחדות שיושבות ערב ערב ומשחקות בהם, אבל ברוב הבתים זה לא כך. אז תתרמו ותשמחו ילדים, מוסדות חינוך עפים על משחקי קופסה.

אבל יש גם את המשחקים שהילדים באמת אוהבים. אצלנו זה מונופול, טאקי, קלפים שונים… משחק שנקרא סורי. ועוד כמה. ברור, במקרה של המשחקים האלה הקופסאות לגמרי התפרקו והחתיכות מסתובבות להן על כל הבית.

אז מספיק ודי! גשו לחנות הום סנטר או משהו בסגנון (איקאה! הכי כייף באיקאה) וחפשו שידת מגירות קטנות מפלסטיק. חבל שאנחנו לא באמריקה, כי יש שם חנות נפלאה עם שם שאומר הכל: The Container Store. היא כזו מגניבה, יש בה קופסא לכל מטרה: לעגילים, לעניבות, לגרביים… חנות מושלמת לטיפוח הפרעות אישיות שונות.

רוב משחקי הקופסא מורכבים מלוח (קפלו ושמרו בצד) ומהרבה קלפים, חיילים וכאלה. הקדישו מגירה לכל משחק. גזרו מאריזות המשחקים את הלוגו והדביקו על המגירה. ועכשיו, במקום מדפים ענקיים ומפוצצים יש לכם שידת מגירות מיניאטורית ואסתטית. שיחוק או לא שיחוק?

כוס לכל פועל

אוקי. הנה רעיון שלא בדיוק קשור לאירגון חדר הילדים אבל בכל זאת יכול לארגן במידת מה את החיים עם הילדים. הדביקו עיגול מגנט כזה (להשיג בחנויות של חומרי יצירה) על כוס פלסטיק פשוטה.

ועכשיו פשוט תעצרו את רכבת הוצאת הכוסות שרצה במטבח ותגידו:

"זו, ידידי, הכוס האחת והיחידה שאתה משתמש בה כל היום. הנה היא… ממש כאן על המקרר!".

באדיבות danamadeit.com

מכוניות ממוגנטות

מכוניות צעצוע יידבקו באלגנטיות לפס מגנטי שמיועד להדבקת סכינים! אפשר להשיג פס כזה באיקאה.

ראיתי תמונה של מישהי שייצרה כך צלב ענק וממש קיטלגה את המכוניות לפי גוונים. אבל אנחנו, כמובן, לא עד כדי כך כפייתיות.

via Pinterest

אחסון לגו

מכירות את העגלות/שידות האלה של כלי עבודה? בעלי תכנן הנדסית פעם אחת כזו לכתר פלסטיק, ומאז אנחנו לא זוכים לעבור לידן בחנות בלי שהוא יתנפח לפחות לחצי שעה. האמת שהן באמת משוכללות, אבל אין ספק שלא הייתי שומעת עליהן מעולם בלי הקשר המשפחתי העמוק והכל כך מרגש הזה.

בכל מקרה…  הן ממש מתאימות לאיחסון לגו! המיון לפי צבעים על אחריות הממיינת, לי זה נראה כמו כרטיס חד כיווני לאברבנאל.

והי, יש לי עוד המון רעיונות לגו (כולל אחסון) בפוסט הזה.

מתוך raisin4.blogspot

תצוגת ספרים

מדפי תבלינים זולים של איקאה הפכו כאן לאחלה ספרייה!

זו ספריה מהסוג הנחמד שבה אפשר לשים מעט ספרים שמתאימים לגיל ולתלות אותם נמוך כדי שהילדה תימשך להוציא אותם בעצמה. ואז להחליף את הספרים מדי פעם. חוץ מזה שאני תמיד אוהבת רעיונות לשימוש בחלל מאחורי הדלת.

via Pinterest

נוהל לסידור יומיומי

ואחרי כל זה תישאר לך רק המטלה הפשוטה והקטנטנה של לגרום לילדים לשמור על הסדר… ככה, בקטנה.

רוצה את הנוהל שלי? 

בשמחה!

  1. היכנסי לחדר הילדים (במקרה הטוב) או לכל הבית (בדרך כלל)
  2. קבלי את החושך בעיניים של הבלגן של סוף יום
  3. עטי על פנייך הבעה מאיימת ככל האפשר
  4. הבהירי לילדים בקול שקט וסמכותי שעכשיו מסדרים הכל
  5. צאי וחזרי כעבור חמש דקות לראות שכלום לא קרה
  6. התחילי לצעוק נורא
  7. בקשי סליחה שהתעצבנת
  8. זמן לארוחת ערב
שתפי את הפוסט

באותו נושא

דילוג לתוכן