לפני כמה שנים ציפורים זועמות היו ה-דבר בקרב ילדי ישראל.
כמובן מאליו, האדון-בן-אמצעי דרש עוגת אנגרי-בירדס ליום הולדת… סקירה מהירה ברשת העלתה שלל עוגות מסובכות בטירוף. הרהרתי בדבר זמן מה והחלטתי פשוט להכין אנגרי-בירדיות קטנות מבצק סוכר ולשים על עוגה רגילה.
הפיתרון הזה – פשוט לכאורה – התגלה כסבוך למדי. ראשית, לידיעתכן, בצק סוכר הוא חומר בוגדני. דמיינתי מין פלסטלינה רכה, אבל כל העסק היה קשה ומעצבן והציפורים יצאו עקומות, סדוקות ומתפרקות. מזל שילד הסנדוויץ' שלי הוא ילד מאיר פנים וחיובי באופן מיוחד, והוא הבטיח לי מקרב לב שזו בדי-יוק העוגה שהוא חלם עליה.
כמו כן, כאישה עובדת ועסוקה לא היה לי זמן לעמוד ולהכין בצק סוכר, אז קניתי בסופר. ובסופר שאליו נקלעתי היו רק חבילות די ענקיות ויקרות, שאחר כך שכבו אצלי בארון כמזכרת עוון חודשים ושנים, עד שבסוף אזרתי עוז וזרקתי אותן (ואל תספרו לחמותי, שגם כך מתלוננת שאני זורקת כל דבר).
לא מזמן נתקלתי בפוסט הזה שמדבר על 'פונדנט' מרשמלו. לא שיש לי מושג מה זו המילה הזו, אבל אני קצת דלוקה על מרשמלו, מכיוון שזה האוכל הכי סינתטי ולא מזין שאפשר לחלום עליו (חוץ אולי מצ'יטוס).
בקיצור, מסתבר שמשקית מרשמלו אחת פלוס כמות נאה של אבקת סוכר וצבעי מאכל, אפשר להכין יופי של בצק סוכר – מבריק וגמיש וקל לעיבוד. הכמויות קטנות, העבודה אפסית, והלב מתרחב.
להכנת כמות נאה של קישוטים צריך: שקית מרשמלו (רצוי לבנים, או לפחות את אלו שהם לבנים עם ורודים), אבקת סוכר (קנו 4 שקיות של מאה גרם או יותר, מקסימום יישאר בבית) שמן צמחי וצבעי מאכל.
לגבי הצבעים: בפוסט הזה אני חושדת שצבעי הג'ל יתנו אפקט מרשים יותר, אבל לי יש רק צבעים נוזליים אז לא ניסיתי. תסתכלו בפוסט המקורי לראות את האפקט שנותני צבעי מאכל עזים יותר.
ובכן, קחו רבע שקית מרשמלו בערך ושימו בקערה.
עכשיו ישר למיקרו: חממו בפולסים של עשר שניות עד שהמרשמלו נמס ומבעבע. ואז – תתחילו להוסיף אבקת סוכר וללוש בידיים משומנות.
השמן שעל הידיים מאפשר עבודה דביקה פחות ומוסיף ברק לבצק. כשהבצק מפסיק להיות דביק זה הרגע לעצור, כי אם ממשיכים ומפריזים עם אבקת הסוכר הבצק מתקבל פחות מבריק וגמיש.
את צבע המאכל אפשר להוסיף בסוף או בתחילת הערבוב, פשוט תמשיכו לחמם מרשמלואים לפי הכמות הנחוצה. משקית מרשמלו אחת תקבלו בערך ארבעה כדורים בגודל אגרוף.
נכון נחמד?
אני מוסיפה גם תמונות של קאפקייקס תפוחים בזיגוג דבש שהכנתי. התכוונתי לתת בפוסט נפרד את המתכון אבל אחרי מחשבה וטעימות של קבוצת הניסוי (מי שעובד עם בעלי) הוחלט שזה לא מספיק טעים. תתביישי לך, מרתה סטיוארט!
מתכוני פלסטלינות נוספים בקישור הזה.
ויש לי גם לוח פינטרסט שכולו רעיונות לחומרי התנסות.
