צלמי את תינוקך.
מהרי, זה דחוף!
אני יודעת שעכשיו כל יום נראה כמו נצח.
אבל יבוא יום ואת תתהי חרש: מתי הוא גדל כל כך?
ולמה בכל תמונות הינקות הוא דומה לתולעת מקופלת?
נתחיל מ
10 טיפים על צילום תינוקות
- תינוק קטן מאד כדאי לצלם כשהוא ישן, שבע ויבש.
- השאירי אותו עטוף כדי שלא תצלמי תינוק צורח.
-
בגיל 3-4 חודשים התינוק עירני ומתקשר, אבל צריך לזכור שיש חלון של כרבע שעה לפני שהתינוק יתרגז ויהיה קשה לתפוס אותו בפוזה נחמדה.
- גיל 5 חודשים הוא אידיאלי לצילום, הבייבי ישמח להשתעשע והוא מגיב היטב לגירויים.
- בגיל 6-10 חדשים כדאי לשכב ולצלם אותו זוחל אלייך, או לעמוד ולצלם אותו מלמעלה כשהוא מטפס עלייך.
- בגילאי 11-12 חודשים התינוק אוהב לטפס וכדאי לעודד אותו לעשות זאת ולצלם תוך כדי.
- מומלץ להשתמש באסיסטנט/ית… אח גדול יספיק אבל כשאת מחזיקה את התמונה מישהו צריך לתקן תנוחות, לנגב פליטות וכדומה.
- צלמי גם אירועים מסביב: ציור של האח הגדול, קבלת הפנים של הכלב. זו תקופה מיוחדת, והיא תעבור מהר.
-
להינות מהצילום ולא לדאוג מאיכות התוצאה. ביננו, יש לך נכס בצורת הדוגמן המושלם ביותר.
-
ואל תתלהבי מדי מתפקיד הצלמת ותשכחי לצלם את עצמך עם התינוק!
התינוק הארוז
נתחיל מהרעיון המעט שחוק של לשים את העולל על, או בתוך, משטח לא צפוי.
יש לזה שני יתרונות: האחד, שזה חמוד. והשני- שבבוא היום כשיישב לידך על הספה בחור בגודל בית תוכלי להסתכל על התמונה ולהגיד:
לא, אני לא מאמינה. אתה יודע שפעם אתה נכנסת לתוך צלחת הפירות הזו???
תינוק מוחזק
לכם יש זוג ידיים.
לתינוק יש גוף שאוהב מגע.
ובונוס מיוחד: הידיים שלכם נותנות מושג על כמה שהיצור הזה קטן!!!!
התינוק אהוב
אל תשכחו לכלול גם את ההורים המאושרים בתמונה… שהלא אף תינוק לא נולד בחלל ריק! הנה כמה פוזות יפות שאפשר להצטלם בהן עם תינוק קטן:
התינוק בבטן
ברור, את לא רוצה לשכוח את הימים הקסומים האלה.
בטן כזו מפוארת לא תגדלי שוב בקלות (או שכן).






התינוק גדל!
בחרי לך שיטה ותעדי איך הילד גדל (וגדל וגדל וגדל)…





ולפני שנחתום את החלק של ההריון: תמונה מופלאה לאמא מאמצת.

לתינוק יש אחים!
בארצות הברית מביאים צלם מקצועי שמצלם את הילד כל שנה… זה נקרא Picture day והאמת שממש נדהמנו לגלות ילדים מגיעים בשלל תלבושות חגיגיות כולל טוקסידו עם עניבה! ורק ילדי המהגרים מקלקלים את השורה עם טרנינגים מהוהים.
בכל מקרה… הבן שלי הביא אותה בחיוך מקסים בגיל שנתיים, בחיוך מעלף בגיל שלוש, ובחיוך מהמם בגיל ארבע. אבל בגיל חמש הגיעה הביתה תמונה ובה הבעה שמייד זכתה לכינוי: 'הבעת הצפרדע': שפתיים מתוחות לחיוך צפרדעי ועיניים מודאגות. עד שעזבנו את ארצות הברית זכינו לשלל תמונות צפרדע מידי שנה… ואחרי ששכנענו את עצמנו שזו לקות-צילומית-ספציפית-לבן-הבכור הגיע הבן האמצעי לגיל חמש. ואתן יודעות מה קרה? הוא הביא הביתה את תמונת הצפרדע הכי צפרדעית בתולדות צילומי המשפחה.
במאמר שמצאתי ברשת הצלמת טוענת שהבעיה קשורה לדרישות שמפנים לילדים: תחייך, תעשה פרצוף רציני… פרצוף הצפרדע נוצר בגלל שהחיוך שהילד מפיק הוא לא חיוך אמיתי והעיניים לא מחייכות.

כדי להשיג את ההבעה הטבעית בתמונה הימנית הצלמת מציעה להדגים לילדה איך לצחוק, ולצחוק יחד איתה, צחוק מוגזם וקולני חושף שיניים… את תרגישי טפשית אבל הילדה תידבק בצחוק וגם תרגיש משוחררת יותר. כי גם ילדים, ממש כמונו, מרגישים די אידיוטי כשהם צוחקים לבד.
ואחרי שהסברנו את זה, בואו נדבר על תמונות עם האחים:


והנה, אהבת אחים… קצת פחות עזה. גם זה חלק מהחיים, לא?
הצלם ביקש שאני אבטיח לכן שהתינוק לא היה בסכנה בשום שלב…

הנה רעיון צילום פשוט יפה:

בתמונה הזו הכל כזה מקסים… המיקום של המצלמה, הלב, הנשיקה, הילדות:

תמיד נראה לי שכל תמונה של תאומים היא מסקרנת ומיוחדת.
מצד שני, איך הורים לתאומים מוצאים זמן לצילומים – זו כבר בעיה בפני עצמה.
רגל גדולה של אח גדול.
רגל שרק נולדה.

הנה תמונת אחים יפה ומיוחדת – אמנם ראיתי בפינרסט מישהי שניסתה לשחזר את התמונה הזו וקיבלה שלל ילדים מעוכים עם הבעות עצבניות… אבל אולי לך זה יצליח יותר.

ואל תשכחי להמשיך!
כדאי לכן לדעת שאמהות אמריקאיות לא יפספסו: הן יודעות כבר בגיל עשר איך ייראה כל אלבום והן מקטלגות תמונות בפינטרסט ומתכננות ה-כ-ל. מה הילדים יאכלו, מה הם ילבשו, איך תראה החתונה ואיך החתן, מה יהיה סדר היום של הרך הנולד ומה הן יעשו עם החדר של הילד שעוד לא נולד כאשר הוא יעזוב לקולג'.
נכון, סוף התוכניות האלה להתרסק על קרקע המציאות הקשה, לקול צחוקם של אלוהי המקרה, אבל לפחות יהיו להן תמונות נהדרות! וזה עובד רק עם תכנון מדוקדק וכפייתיות אינסופית.
אפשר, למשל, לראיין את הילד בכל שנה.
את יכולה לצלם את הראיון בוידיאו או פשוט להכין ספר יפה. חזרי תמיד בדיוק על אותן שאלות. למשל:
איך קוראים לך? בת כמה את? מה אמא שלך עושה במשך היום? ומה אבא עושה? הצבע שאת הכי אוהבת? מה את הכי אוהבת לאכול (מה לא)? מי החברים שלך? מה השיר שאת הכי אוהבת? אולי תשירי לי אותו? איך קוראים לאחים/אחיות?
הנה מישהי שעשתה משהו דומה בתמונות…
בכל שנה, אותו מקום – ועד התמונה כותבים מה הילדה אוהבת ממש עכשיו.

תעדי יום בחיי ילדך.
השיגרה הפשוטה הזו תראה לך כמו מדע בדיוני כשבן העשרה שלך יחלוף לידך בזעף בדרכו למקרר.

צלמי תמונה ביום הראשון ללימודים ואז צלמי את הילדה מחזיקה אותה ביום האחרון ללימודים.
חזרי על כך בכל שנה, בכל פעם עם התמונה הקודמת!

מי האם ומי הבת?
