אחת הסיבות שהחלטתי שכדאי לי לבקש מתכונים ולשתף פעולה עם בלוגרים ישראלים הייתה כדי לעזור קצת לאמהות עסוקות. חשבתי שאמצא מתכונים פשוטים וברורים לארוחות שילדים אוהבים, משהו כזה שמכינים מהר ואוכלים בכייף.
אז חשבתי.
בשורה התחתונה בכל בלוג שאני נכנסת אליו אני מצליחה למצוא מתכונים שהם יותר משחק מאוכל (פופקורן צבעוני, מישהו?)… או נמשכת לכל מיני עוגות ועוגיות לא מזינים בעליל. ולגבי ארוחות הצהריים הקלות והמפתות… לא יודעת. מה יהיה שהילדים אוהבים רק שניצל?!
הדגמה נאה הזדמנה לי ממש השבוע, כשיצרתי קשר עם מור מהבלוג Morcake המקסים, המתוק והעליז. דפדוף רציני בשפע המתכונים המגניבים העלה מתכון ל… צמידי סוכריות.
אצל מור בפוסט יש הרבה הערות ותובנות ושווה לעבור עליו לפני שמתחילים. אני עבדתי עם לפי המתכון בפוסט מכינים מרנג מושלם (יש שם גם גרסת הדפסה)… כי זה המתכון שאני רגילה אליו והוא יוצא לי טוב. הוא חוסך את שלב החימום.
העבודה על הטבעות היא קצת קריעה- אבל אם עובדים בזריזות על כמות שפויה (אני הכנתי חצי מהכמות) זה לא סוף העולם. לקח לי שעה בדיוק מהרגע שקציפת המרנג עמדה על השיש ועד שהכנסתי שלוש תבניות גדושות טבעות לתנור. השתמשתי בחום הנמוך ביותר- 110 מעלות לשלוש שעות תמימות ועוד שעה- שעתיים של התקררות בתנור הכבוי.
כל הקטע של ההשחלה זו פעילות מעולה עם הילדים, סופר כייף, מוטוריקה עדינה, הצפת סוכר מטורפת ואושר ושמחה עד השמיים.
אני חייבת להסכים עם מור שזה מתנה נפלאה תוצרת בית להביא לילדים בליל הסדר!!!! או בכל מאורע שמח ומאושר.
רשות הדיבור למור:
***
צמידי סוכריות מרנג
מקור המתכון: Bakingdom. אני ממליצה בחום לבקר בבלוג הזה, קודם כל כי דרלה הכינה שרשראות ממש ממש יפות (כן, אצלה זה שרשראות ולא צמידים. והיא הוסיפה גם תליונים), וכי יש לה מלא טיפים ועצות, ואני לא מתכוונת לכתוב את הכל כאן, בעיקר כי אני לא רוצה להיות הגוגל טרנסלייט של הפוסט שלה.
כמות: מאות סוכריות. אין שום דרך בעולם לדעת כמה. גם מבחינת הצמידים/שרשראות קשה לומר – לי יצאו שישה צמידים קטנים ועוד שלושה קצת גדולים יותר. אבל גם נשברו לי כמה סוכריות בדרך, נאכלו כמה אחרות (יש מלא רקונים באזור. הם נכנסים לבתים ואוכלים את כל האוכל שיש שם, זו פשוט מכה), קיצור… מאות סוכריות. נסתפק בזה.
מצרכים:
4 חלבונים
1 כוס סוכר
¼ כפית קרם טרטר (בעקרון זה אמור ממש לעזור למרנג. אני לא השתמשתי. משאירה את זה לשיקולכם)
צבעי מאכל – כאוות נפשכם
חומרי טעם – כנ"ל. אני אפרט בהמשך לגבי הטעמים שלי
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-80 מעלות (הערה שלא יכולה לחכות לאחר כך: החום המינימלי של האובן שלי הוא 100 מעלות, אז בזה השתמשתי ויצא בסדר) ומרפדים תבניות/תבניות תנור גדולות בנייר אפיה. כמה שיותר תבניות, יותר טוב.
2מניחים בקערה גדולה – רצוי קערת המיקסר, אם היא ממתכת ולא פלסטיק, כמו הקערה של אמא שלי – חלבונים, סוכר וקרם טרטר. מערבבים.
לוקחים סיר הקטן מעט בקוטרו מקערת החלבונים, ממלאים אותו במים – בערך עד החצי, אפילו קצת פחות – ומרתיחים.
מווסתים את החום כך שהמים יישארו בבעבוע קל ומניחים את קערת החלבונים בתוך הסיר. המים לא אמורים לגעת בקערה, רק האדים היוצאים מהם.
מבשלים כעשר דקות, תוך כדי טריפה מתמדת, עד שכל הסוכר נמס.
מסירים את הקערה מהאש. אם השתמשנו בקערת המיקסר, מנגבים את תחתיתה ומעבירים למיקסר. אחרת, פשוט מעבירים את תוכן הקערה לקערת המיקסר.
מחברים את וו הבלון למיקסר ומקציפים על מהירות גבוהה למספר דקות, עד לקבלת פסגות קשות וטעם של פנים הקרמבו.
מחלקים למספר קערות, כמספר הצבעים הרצויים, ומוסיפים תמציות טעם ו/או צבעי מאכל כרצוי לכל קערה. בעזרת לקקן, מקפלים את חומרי הטעם והצבע בכל קערה בעדינות, על מנת לא לשבור את הקצף.
ממלאים שקי זילוף במרנגים הצבועים – כל צבע בשק, מן הסתם – וגוזרים את הקצה של כל אחד, על מנת לקבל חור קטן דרכו נוכל לזלף "חרוזים". לחילופין, אפשר להשתמש בצנתר מתאים (#4 של וילטון, לפי דרלה. אבל אז צריך כמה כאלה.. אני העדפתי פשוט לגזור את קצה השק).
מזלפים טבעות מרנג קטנות על נייר האפיה – אין צורך לרווח יותר מדי, המרנג לא מתפשט ואתם תזדקקו לכל המקום בתבנית, כיוון שהכמות מאד גדולה. אפשר גם צורות אחרות – אני זילפתי כמה ריבועים ומשולשים. העיקר שיהיה חור במרכז הצורה, כך שנוכל להשחיל את החרוזים דרך חוט בתום האפיה.
אופים עד שהטבעות קריספיות אך לא משחימות, למשך כשעה אחת. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית. אפשר לשמור בקופסא אטומה עד להרכבה.
משחילים על חוט, יוצרים צמידים או שרשראות ושמחים. בפרזנט פרוגרסיב.
***
הנה התמונות שלנו:
