היום נדבר על לואי.

לואי הוא נסיך.

אצילי ומעודן, הוא מסרב לשבת עלינו. זה לא נעים לו.

מצד שני, מותר לנו לשכב על הרצפה ולהתרפס בפניו, להתחנן לאהבה ולתשומת לב, ולהתחרות על מבט מעיניו היפות.

לואי הבין בשכלו המוגבל דבר אחד פשוט.

כשאנחנו ישנים אנחנו לא סוגדים לו. מכיוון שהוא מנומס הוא מרשה לנו לישון, אבל כשהשעון מצלצל צריך לקום לעבודת החתול. ברגע הישמע הצלצול, לואי דוחף אף לח לתוך האוזן של בעל השעון ומגרגר בקול רעם.

כשתקום ותגיד לו שהוא חמוד הוא יוכל להירגע וללכת לישון. תפקידו כחתול השכמות תם ונשלם.

סיפור האימוץ של לואי (2015)

אז…

נכון שאני מאד אוהבת חתולי רחוב, ויש לנו חתולה פושטית אחת שהיא פשוט פגזית, וחתול פושט אחר שהוא דפוק בשכל.

ונכון שמאז שאיבדנו את מנגו – חתול רחוב מחוספס שהגיע איתנו ממנהטן – הלב שלי קורא לחתלתול זבל חדש.

אבל קורה שלפעמים פוגשים נסיך…

ופשוט מתאהבים.

הוא לא אשם שהוא יפה כמו בר רפאלי.

הוא לא אשם שהוא גזעי ואצילי כמו… כמו… קייט מידלטון.

סוף סוף חי בבית הזה מישהו עם קצת סטייל.

ברוך הבא לואי.

שתפי את הפוסט

באותו נושא

דילוג לתוכן