חלת בבקה קינמון

כשוחרת סיינפלד מובהקת תמיד תהיתי… מה זה בכלל עוגת בבקה? כי אם ג'רי אוהב את זה, וגם איליין, אז גם אני!

שוו בנפשכם כמה שמחתי שמצאתי עוגה שכתוב עליה בפירוש: בבקה! היא נראתה פשוטה ביותר, כמו חלה שנאפתה בתוך סיר פלא, אבל כשחתכנו אותה התגלו בתוכה מנהרות מלאות סוכר קראנצ'י. ובכן. כצפוי וכראוי, סיינפלד צדק.

מצד שני, כמה מחברותי הפולניות ביותר אמרו לי בבוז שבבקה זו פשוט עוגת שמרים. ביג דיל!

ואז הגיע מאמר בהארץ ועשה סדר בבלגן! מסתבר שיש בבקה, יש פרסבורגר ויש קראנץ (מה?!). הם אכן דומים להפליא אבל הבבקה היא…

ו"עוגת השמרים של סבתא, כזו שאופים בתבנית קוגלהוף גבוהה. בשונה מהקראנץ, הבבקה לא עוברת תהליך של כריכה. לשים בצק שמרים, מתפיחים למשך לילה במקרר כדי לתת לשמרים להתפתח ולהכפיל את הנפח ולאחר מכן מרדדים את הבצק ממלאים אותו במלית הרצויה. לאחר מכן, מעבירים את הבצק התפחה שנייה בסביבה לחה בתבנית הבבקה כשהיא משומנת היטב."

טוב!

המתכון הזה שמצאתי היה להיט גדול בבית שלנו, אבל השכנה התלוננה שהוא דומה מדי ללחם ופחות לעוגת שמרים. אז אולי זה ההבדל? אין ספק שהעוגה טעימה מאד-מאד-מאד אבל חשוב לדעת שהמרקם יוצא כמו חלה – עשיר ודחוס – ולא רך ואוורירי כמו עוגת שמרים רגילה.

אם תאפו את הבבקה בתבנית לחם היא תראה כמו חלה מרובעת. אם תאפו, כמוני, סתם על תבנית גדולה – תקבלו חלה שטוחה וחמודה. עוד אציין בצער שבגלל צורתה העגלגלה וטובת המזג הילדים הודיעו לבעלי בחגיגיות שמעכשיו הם קוראים לו בבקה במקום אבא.

העוגה אינה קשה להכנה א-ב-ל בגלל כל ההתפחות אתן צריכות להיות בבית איזה חמש שעות רצוף… קחו בחשבון. צריך גם מיקסר חסון, או ידיים שריריות, או גבר גברתן שאוהב ללוש. ואל תפחדו מהשמרים! דורעם גונט היקר ללבי טוען שאם משתמשים בשמרים יבשים אז אין מה לפחד.

אם כך, קדימה! בואו נדבר בבקאית. בסוף המתכון גרסת הדפסה.

לבצק:

חצי כוס חלב פושר
2 חלמונים
1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח
1/4 כוס סוכר לבן
1/2 1 כפיות שמרים יבשים
קורט מלח
110 ג' חמאה, חתוכה ל-8 חתיכות קטנות

שימו במיקסר את החומרים היבשים ותנו ערבוב.

חממו את החלב במיקרו לטמפ' פושרת והוסיפו וניל וחלמונים תוך ערבוב נמרץ.

עכשיו המיקסר החסון צריך להתחיל לעבוד עם וו הלישה… תוך בחישה הוסיפו את החלב בזרם איטי.

הוסיפו את החמאה פיסה אחר פיסה, המתינו כל פעם להתמזגות מלאה.

תנו למיקסר ללוש כעשר דקות נוספות ותקבלו בצק גמיש ומגניב.

הניחו אותו בקערה משומנת ומכוסה לשעה.

העבירו למקרר לשעה נוספת.

(מכירים את זה שתמיד כותבים: "הבצק יכפיל את נפחו"? אצלי שום דבר לא מכפיל את נפחו, חוץ אולי מהבטן שלי אחרי אכילת הבבקה. אחרי כל התפחה ניתן לזהות, במאמץ, גידול מסוים בנפח הבצק).